איציק ספורטא
מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
הפוסטים של איציק ספורטא
-
משבר הקורונה מוכיח שהשיטה הכלכלית חייבת להשתנות
גלובליזציה חסרת רסן ומדיניות כלכלית שמתגמלת מעטים חייבות לעבור מן העולם. זה יכול להיעשות במאבק אבל אפשר גם תוך שיתוף פעולה -
שובו של הפרא האציל
המהלך המקטב שמייחס למזרחיות מסורתיות, לאומיות, קהילתיות וחוסר יכולת או רצון לאמץ ערכים אוניברסליים אינו מאפשר סולידריות, בעיקר ברובד החברתי כלכלי, ומזניח היסטוריה שלמה של מאבקים -
נושא הדגל של תפיסה כושלת
כל מה שהוא נוגע בו הופך לזבל. היכונו לנגיד בנק ישראל החדש (הישן) -
עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט
סוף סוף זכינו. מקום ראשון בעוני לישראל בדו"ח ה-OECD. קחו דוגמא מבריטניה: הציבו את המאבק בעוני (ולא בעניים) כמטרה ממשלתית והצליחו בכך במידה רבה. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים -
איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו
על תולדות הגירעון והשינוי המהותי שיש לעשות במחשבה על התקציב: הצבת יעדים חברתיים. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים -
לא כל עובד לעצמו
זה הזמן, לפני חוק ההסדרים שככל הנראה הולך להגביל את חופש השביתה ועל מנת לחזק את ארגוני העובדים בישראל, להפגין ולהתארגן. 1 במאי שמח -
האמת על מדיניות הצנע
בעקבות הספר "Austerity: The History of a Dangerous Idea", על הקשר בין חוב לצמיחה ואתיקה של מחקר -
הנה בא המשיח – קי קיצ קיצוץ בקיצבאות
על פי תיאוריות "המומחים", קיצוץ קצבאות ילדים יקטין את עוניים של ילדים. יש להם הסבר שעשוי להישמע הגיוני לרבים, אבל מה לעשות שזה לא קשור למציאות. על תיאוריות מנותקות -
איפה הכסף? בהתנחלויות ובתאגידים
לא רצינו את ביבי. קיבלנו ביבי כפול שלוש. תחרות וייבוא הם הפתרונות. תעסוקה ושכר זה לא עניינה של הממשלה. אבל כ-ו-ל-ם חברתיים -
על מה הבחירות האלו
הפוליטיקאים בעיקר מנסים למצב את עצמם על הרצף המצטמצם של האפשרויות הלגיטימיות בדיון הציבורי: שלום אי אפשר לעשות כי אין פרטנר, בכלכלה אי אפשר לעשות דבר מלבד לקצץ. אז מדברים על גושים ועל אישים