בפנים גלויות, עם שק תירוצים מזוהם, ישראל עומדת לבצע תהליך מוכר: תחילה משתילים מתיישבים על אדמות עם 'קושאן יהודי' (לשם כך נוצר חוק ומשפט של צד אחד בלבד) ואז צריך להגן עליהם, לטפח אותם ולהחיל עליהם את החוק הישראלי, כלומר: לכסות אותם בריבונות. אלא שלא המילים המכובסות קובעות אלא המעשה
כשאנחנו עומדים בצפירה, נדמה לנו שלמדנו את אותו לקח מהשואה. אבל צמח כאן ימין שמאמץ את שפתם של הרוצחים ומבחינתו האידיאולוגיה שרקמו רק טעתה בכתובת, בבחירת היהודים
'דבר האלוהים' משמש מאז ומעולם ככיסוי התחת של בני העוולה. בהשראת המתנחלים של ספר יהושע, מתנחלי זמננו מסדרים לעם ישראל על אפו ועל חמתו ציווי אלוהי המטהר כל מעשה נבלה
יריות נטולות היסוס ברחובות, חדרי שב״כ בהם דולק האור עד מאוחר, עקירת המשפחות, דיין ושרון במסוק מעל רפיח. העיקר היה לסיים ב׳שלום׳ את הסיוט הזה וללכת הביתה. פאק עזה • זכרונות מרים, מחודדים, מישירי מבט של חייל המילואים מחטיבה 8 אמיר בן-פורת משנות כיבוש הרצועה • 50 ל-67
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
