דוד בן שבת
חוקר שפה (וגם את המרחב הכפרי) ומנהל מיזם שת"פ עברי-ערבי בהר חברון
המאמרים של דוד בן שבת
-
געגועיי למונטיפיורי (ולאבא וסבא וגם לסבא שלו)
מתי החלטנו לכבות את היהלום הכחול הפועם של השכל הישר? את הדיאלוגיזם המנצח שהשתייף והשתבח משך שני מילניומים? את מה שהבטיח קיום יהודי, שרידות ושגשוג בתקופה ארוכה פי 20 ממשך הקיום העברי המתחדש בארץ, בלי צבא, בלי פצצות טונה ובלי דימונה? -
יש אלוהים: על נקמה, ניוטון וחץ הזמן
בפנינו ניצבות שתי אפשרויות שיונקות משתי קוסמולוגיות קוטביות: שיטוח עזה ומילוי הכלים השלובים בדם תוך פתיחת חשבון חדש לעתיד או דיאלוג ומשא ומתן שפתי עיקש למען החיים -
אחוֹת קְטַנָּה... תְּהִלּוֹתֶיהָ!
אגדה לשנה החדשה שמתחילה בהשוואה דמיונית ומוזרה (אבל נתמכת) ומסתיימת בטיול אתגרי עם מפת אוצר, לעולם אפשרי וטוב. אפילו טוב מאד -
אומרים שאני אינני עני, אז מי עני בכלל?
באופן עקבי ולאורך שנים, הלמ"ס של כולנו מייצרת הטעייה חריפה ומטה בקיצוניות כלפי מטה את מצבם של יישובי "המרחב הכפרי" ובמיוחד את זה של קיבוצים שיתופיים. קבלו את הלשכה המרכזית לסטט(מ)יסטיקה -
מדוע ובעבור מי הומצא ה"המרחב הכפרי"?
נספח ב' למאמר "מורה נבוכים לפריבילגיה הקרקעית בישראל" -
-
מורה נבוכים לפריבילגיה הקרקעית בישראל
הדיון החשוב על האסי מסיט את הזרקור מעובדה חבויה היטב: המנגנון הוותיק שהוליד עוולות כאלה שיכלל את עצמו, וברגעים אלה ממש מקנה בכל חודש זכויות חדשות לחלוטין על קרקעות מדינה, לאותו מיעוט נבחר, בלי שום נרטיבים של גאולת קרקע – ובחינם -
כשצדק חלוקתי נרמס בידי בחירי האל
נחשו מי זכו במהלך עשרת ימי תשובה האחרונים, בצו ביניים שזורק לפח את החלטות הממשלה לאכלוס בני אופקים בסמוך לביתם? מקרה מבחן שעיר פריפריאלית ושלוש התנחלויות ניצבות במרכזו, וממחיש את עוצמת הזלזול במושג "צדק חלוקתי"