המאמרים של יאלי השש
-
מצוינים ומתנוונים באקדמיה הישראלית
כמה קל לבלבל בין קולוניאליזם ובין מצוינות, זו הלוא מסורת עם היסטוריה של למעלה מחמש מאות שנה. על מבני הכוח האקדמי, מריטוקרטיה מדומיינת ופנטזיות דון קישוט בשיח הביקורתי • דברים שנישאו בכנס ון ליר לכבוד פרסום גיליון 50 של ״תיאוריה וביקורת״ -
השערורייה כאסטרטגיה שלטונית
איזה סקנדל גדול יותר? השמלה של מירי רגב בקאן או העובדה שרצח יעקוב אבו-אלקיעאן טרם נחקר? כאשר השליט הנבחר מייצר סביבו סקנדלים המוכרים מבתי מלוכה, תפיסתו כמלך בעיני הציבור מתחזקת ומסך העשן מכסה על אירועים מעוררי אימה ומאפשר זילות בחיי אדם -
המילים שהושתקו במצעד הגאווה בחיפה
ד״ר יאלי השש דיברה מלבה במצעד הגאווה האחרון בחיפה אל יונה יהב: השתחרר מהתאגידים, מבעלי ההון, מבתי הזיקוק ואנחנו, הקהילה החיפאית, נעמוד מאחוריך. דבריה נקטעו והיא הורדה מהבמה. בגאווה רבה, מובא כאן הנאום המלא שלה -
מקסם השווא של אריה דרעי
אינני יודעת מהו קסמו של דרעי המעוור כך את עיני חבריי הביקורתיים ביותר, אבל אל תטעו: תמיכה בש"ס היא תמיכה בפטריארכליות. השבת העטרה ליושנה משמעה, ראשית כל, הכתרת ההנהגה הרבנית הגברית המזרחית בכל הכתרים הראויים -
שואה מאוחרת
והנה אמא שלי עמדה להתקבל לשואה, כשמאחוריה שישים שנות עבודה מאומצת בניקיון ללא אף יום מחלה וללא כל קרן פנסיה, ולפניה, סוף סוף, העתיד. אלא שאת העברות הכספים יש לראות לא כהכרה מאוחרת במעמדם של הניצולים החדשים, אלא כתקציבי רווחה סקטוריאליים במדינה שמתעקשת שלא להעביר כספי רווחה לנזקקיה -
יוקר המוסר
מה שרואים מכאן לא רואים משם, או על גבולות ההאשמה בגזענות של הצד הרעב על ידי הצד השבע. וגם על א/נשים שמוכנים לשלם במטבע קשה – בחלוקת משאבים חדשה עם פליטים ומהגרי עבודה