לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים, השמאל הישראלי מנסה למצוא פירצה למאגר הקולות האדיר בדמות מאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר. אבל הפלסטינים בשלהם – ממאנים להתרצות. ויש להם סיבה טובה
פרויקט ״בתים מבפנים״ בירושלים הפך לעלה תאנה, המאפשר למבקרים להרגיש קוסמופוליטיות ומוחק את המורשת האדריכלית של המזרח התיכון. וזה עוד לפני שאלקין ביטל את הסיורים לבית הקברות המוסלמי ממילא והכפר ליפתא
בחאן העות'מני בבאב אל-וואד ניתן היה למשל לשחזר את מתחם האירוח, למכור קפה הפוך במחיר מופקע ולעשן נרגילות, כמו שעשו בסוף המאה ה-19 כשירושלים נפתחה לעולם, אבל במקום זאת ניטשים קרבות ההנצחה בין רחבעם זאבי ללוחמי הפלמ"ח
סקר חדש מעלה שהתושבים היהודים והפלסטינים של ירושלים רואים את הפעולות הארכיאולוגיות בעיר באופן שונה לחלוטין, ושבעיני תושבי מזרח העיר סוגיות של זהות, דת והכרה בוערות הרבה יותר ממה שהימין והמרכז בישראל טוענים
לו רק היינו יכולים לראות את מתחם הר הבית/אל-אקצא כאתר שאינו רק דתי ומקור למאבקים דתיים, היינו עושים צדק רב יותר עם המקום ומורשתו, וגם עם עצמנו. הארכיאולוג יונתן מזרחי הולך בין הכיפות
עמותת אלע״ד תופסת טרמפ על הרס אתרי מורשת בעולם בידי דאעש, כדי להצטייר כמי שנלחמת על עתיקות מזרח ירושלים אל מול הפלסטינים הנבערים. האמנם ישנה חלוקה כה ברורה בין מי שהורס עתיקות לבין מי ששומר עליהן?