יוסי דהאן
מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל
הפוסטים של יוסי דהאן
-
ממשלת ישראל צופה באדישות על האסון
ההשקעה בחברה בעת משבר כלכלי מניבה תשואה, בעוד שאי השקעה וריסון תקציבי גורמים להפסד – זה מה שמנחה את מדינות אירופה בהתמודדות עם משבר הקורונה. בישראל, צריך להסתפק ב"אהבתו" של ביבי -
המציאות הכלכלית נעדרת מהאולפנים
שנים של הזנחת התחומים החברתיים-כלכליים ותלות בכספי הפרסום של תאגידים הצמיחה בתקשורת בורות עצומה. פלא שבשיאו של משבר הקורונה המגישים משבחים את נתניהו? -
אי אפשר לסמוך על תמריצים כספיים
זוכי פרס נובל לכלכלה יוצאים נגד כמה הנחות בסיסיות של האורתודוכסיה הכלכלית -
פוליטיקה של זהויות כדחליל קש
אורית קמיר מנגידה באופן חסר בסיס את ההבחנה בין ליברליזם לפוליטיקה של זהויות -
העשן שמיתמר מארובת כבשן בירוחם
כמעט בכל המאבקים החברתיים, פוגשים את נציגי המפלגות החרדיות בצד הבלתי מוסרי. עכשיו עובדים בירוחם ישלמו את המחיר -
עת להתגולל על ארגוני עובדים
יוזמת החקיקה של כץ לפגיעה בזכות השביתה היא הטעייה המטשטשת את אחריותו לכאוס המתרחש בתחבורה הציבורית ומטילה אותה על העובדים. אך גם בהסתדרות לא בטוח שהעובדים הם בראש סדר העדיפויות -
לחג החירות: צדקה in כשהצדק out
קשה להתעלם מהפופולאריות שגורפים הרעיונות הליברטריאניים המלבלבים במחוזותינו לאחרונה, כמו למשל במשנתו של משה פייגלין. אלה נופלים על אזניים כרויות בישראל שבה ממילא הפכה הצדקה למדיניות חברתית וכלכלית של הממשלה -
פייגלין והזיות ליברטריאניות
לא מעט צעירים נוהים אחרי חזון החירות של פייגלין – אלא שאין לו כל כוונה להגן עליה, אלא לממש חזון של מדינה לאומנית קיצונית ברוח ההלכה -
כאן גרים בכיף מר נימבי וגברת הפרטה
מה קורה כשתושבים עשירים מבקשים למנוע הקמת הוסטל בשכונתם הענוגה? הם מפצים את החברה הפרטית שאמורה להקים אותו. אילו היה ההוסטל שייך למדינה, עסקת מזומנים כזאת כלל לא היתה עולה על הדעת, אבל בישראל כמו בישראל השירותים החברתיים מופרטים עד חורמה -
כשלונו הכלכלי של כחלון
אפשר ללמוד עד כמה מוגבלת פעולתו של כחלון למען צדק חברתי מן העובדה שהוא גאה בכך שהצליח להוריד מסים, ומהתנגדותו הנחרצת לכל העלאה שלהם