ההסברים לאלימות הגואה בחברה הערבית מגוונים ומביטים בעיקר החוצה אל ההזנחה המדינתית המתמשכת. עבד אבו שחאדה בוחר להביט פנימה, אל תהליכי היחלשות דמות האב במשפחה הפלסטינית והקשר שלהם אל הידרדרות גברים צעירים לפשיעה
בעקבות הירצחו של מחמד אבו ניג'ם השבוע ביפו, כשהמציאות הרצחנית מכה בפניי ובפני חבריי ובני שכונתי ועירי שוב ושוב, אני מתחיל להבין שאנשים טובים לא היו מאפשרים לה להמשיך ולהכות ללא רחם
112 מקרי רצח התחוללו השנה בחברה הערבית, שיא של כל הזמנים. מה צריך לקרות על מנת שבשנת 2021 המדינה תטפל כהלכה בפשיעה הגוברת ובהפקרות המאפשרת אותה? קודם כל, על הממשלה לקחת אחריות
עשרות צעירים ערבים ביפו ספגו, סופגים ויספגו אלימות משטרתית. דווקא עכשיו, יותר מכל תקופה אחרת, היה מצופה שהמשטרה תנהג כגוף אחראי ותפעל להקל על מצוקת התושבים, שרבים מהם נכנסו למעגל העוני. אבל היא נוהגת בדיוק להפך
עלייתן ונפילתן של הרשתות החברתיות, פמיניסטיות דור 4, ימין ושמאל, ניאו-ציונות וגם מילון עברי מחודש. כותבות וכותבי העוקץ מהרהרים בעשור שחלף ♦ פרויקט מיוחד
בימים שבהם שיקולים כמו-הוליוודיים קובעים את סדר היום של הבוחרים, שמתלבטים למי להצביע ולא על מה ולמה להצביע, כדאי לחשוב מה תפקידן של מפלגות ערביות בכנסת ומה כדאי לעשות על מנת שהייצוג הערבי לא יהיה דחליל ביורוקרטי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
