הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
עמרי בן-יהודה
חוקר ספרויות היהודים במכון ללימודים בינאזוריים בברלין
המאמרים של עמרי בן-יהודה
-
נזק אגבי
בלב האתוס הציוני מראשיתו עומדת התפישה של נזק אגבי. המונח, משדה המשפט הבינלאומי, מתיר למדינות לפגוע באזרחים והיה למרכז השיח הבטחוני הישראלי על רצועת עזה, אך הוא מתייחס גם לתפישת השבי של ישראל, המעדיפה בנקודות קיצון מוות על פני משא ומתן -
קהילות מדומיינות, סקרים ומה היה אילו
קדחת הסקרים בישראל בעיקר מאשררת מצב קיים, אולם סקרים אמורים ללמד על תנועות עומק ולסייע בגיבוש חזון. אם ינסו הסוקרים לחייג גם לאזורי הרשות הפלסטינית שבשליטת ישראל, תנועות העומק עשויות לחשוף תשובות מורכבות ומעניינות -
המחאה נגד הרפורמה: שלב המראה
המחאה אינה למען הדמוקרטיה, אלא למען שמירת החוסן הלאומי, כלומר זכויות היתר של היהודים יוצאי אירופה במרחב הלבנטיני. השיח הליברלי תקוע במקום אינפנטילי, מקטב וגזעני, אינו רואה בזולת שווה ונפרד, ואינו מקבל אחריות למעשיו. זוהי נקודת הקיצון שבה המראה הישראלית השבירה מתנפצת -
המזרחים: איפשהו בין בן גביר לעבאס
הן מנסור עבאס והן איתמר בן גביר מציעים לחברה הישראלית את שבירת המוסכמה של הקו הירוק, של פנים ישראלי-יהודי וחוץ ערבי. שניהם מייצגים את הפוליטיקה של אירועי "שומר החומות", שבה אין הפרדה בין "ביטחון" ל"ביטחון פנים" ושלפיה אותו "פנים" הוא הוא המפתח להבנת החברה הישראלית כולה, בין הים לירדן -
הדרך של נתניהו ל-61 עוברת בריבונות מזרחית
מי שאחראי לקואליציית רק-לא-ביבי בכנסת היוצאת הם מזרחים וערבים שלא טרחו ללכת להצביע. העובדה הזו מלמדת שהפוליטיקה הישראלית מאבדת את זכות קיומה -
המחאה הפלסטינית צודקת
את המלחמה בעזה יש לראות כמחאה לגיטימית של הדרום הגלובלי בשלטון היהודי-ישראלי-אשכנזי. על כן, עלינו לבנות היסטוריוגרפיה של סולידריות בין מחאות שונות שבין הירדן לים, ולהכיר בלגיטימיות של חמאס -
לידה שנייה: כיצד החזירה השרה מירי רגב את הפוליטי?
בנאומה בועידת התרבות עשתה מירי רגב את המעשה הרדיקלי של איגוף השמאל משמאל – דווקא שרת התרבות הימנית חצתה את הקווים עם אג׳נדה של צדק חברתי-תרבותי בלתי מתפשר. ניתוח מעמיק של האג׳נדה של רגב וההתנגדות העצומה כלפיה -
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבּו של ארז ביטון: על שירה מרוקאית-ישראלית
דרך אימוץ האוניברסאליות האשכנזית המגולמת בבאך, ארז ביטון, משיל את הצרפוקאיות, מגשר בין היהודיות הערבית והעברית ומצליח להתמקם נכונה. קטע ממאמר בקובץ על שירתו של ארז ביטון – "אנא מן אלמגרב" ותמונות מחפלה ספונטנית בבית אחותי לרגל זכייתו של ביטון בפרס ישראל -
-
מותגים של גבריות רחבת צוואר
כיצד האברכים, שמשמרים את הגוף היהודי הגלותי הפכו לאויב של טרויקת רחבי הצוואר, מפארי הגוף הרחב והויטאלי? כיצד הכנסת הנשית ביותר לכודה בשיח של אחוות-הגברים?
