אי דיוקים היסטוריים, ציטוט שמיוחס בטעות לקולין פאוול (כ"אפרו-אמריקני", הוא בוודאי יודע משהו על שחורים) וגזענות ישראלית טובה ומתנשאת. כל אלה בציוץ אחד של עמית סגל ביום הזיכרון ליהודי אתיופיה, שלא ישכחו חלילה להודות לנו, הנאורים שהביאו אותם עד הלום
בימי האפרטהייד הורשו השחורים לקנות רק מוצרי יסוד, ואני נזכר בקצינינו המסורים סופרים קלוריות לתושבי עזה. עד לא מזמן היה פה חשמל במתח נמוך וכנופיות היו גונבות אותו, אך לאחרונה התקינו חשמל רגיל ומאז הכול בסדר. הנה, אצלנו כבר יותר גרוע
אשכנזים במחוזותינו אינם זהים ללבנים אמריקאים, שמעולם לא התמודדו עם אנטישמיות ולא עברו שואה. גם המילים הפוגעניות "ניגר" ו"כושי" אינן שקולות זו לזו, ומי שטוען כך מסתכן בזילות הזוועות שחוו שחורים באמריקה. בהמשך לדיון על צבע וגזענות בישראל
ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים
