יוסי דהאן
מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של “החטיבה לזכויות האדם” במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל
המאמרים של יוסי דהאן
-
שוויון ההזדמנויות בחינוך הוא מיתוס
הנחיה חדשה שהוציא השבוע משרד החינוך תוביל להרחבה נוספת של אי־השוויון בחינוך. המשרד החליט לפטור את מוסדות החינוך בחטיבה העליונה מהחובה לספק לתלמידים בבית הספר הממלכתי שעות שבועיות המאפשרות לימודים לבגרות מלאה עם שני מקצועות מורחבים -
פועלים ללא לאות להחלשת שלטון החוק
בעוד גופים כמו הרשות לניירות ערך, המשטרה והפרקליטות עסוקים בניסיון להדביר את מוקדי השחיתות, שרת המשפטים וראש הממשלה עסוקים ביצירת הסדרים מוסדיים שיבטיחו את הפיכתה של השחיתות לחלק בלתי נפרד מהתרבות השלטונית בישראל -
רק טובת המדינה מעניינת את נתניהו
נתניהו הוא אחד המנהיגים הפופוליסטיים האפקטיביים ביותר בזמן הזה, וככזה הוא יוצר קשר ישיר עם האזרחים על ידי פנייה לרגש, תוך התעלמות מהעובדות. בין היתר, בהנהגתו, הפכה ישראל לבעלת שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המערבי, דמוקרטיה מקרטעת, מדינה של שלטון יחיד -
ממה נובעת ההתנגדות לרפורמה בחשמל
נתניהו מוכן לסכן את מימוש הרפורמה בחברת החשמל לטובת הסיכוי להגביל את זכות השביתה של העובדים. כי מבחינת חסידי השוק החופשי, יוקר המחיה והתחרות, לעזאזל הרפורמה, רק תנו להם להילחם בעבודה המאורגנת -
טלוויזיה היא בסה"כ טוסטר עם תמונות
מהפכה טלוויזיונית של ממש מתקיימת בכנסת בראשות הח”כ יואב קיש. בחקיקת בזק, ובשם הרטוריקה השגורה של קידום התחרות והחתירה ליצירת פלורליזם תקשורתי, הפתעה: תוכן שיווקי לצד הקלה במחויבותם של הערוצים להשקיע בתכנים בעלי ערך -
נתניהו שותף טבעי לאופוריה בדאבוס
מעולם לא התרכז עושר רב כל כך במקום קטן כל כך. אי השוויון העולמי היה מצטמצם אם באי הפורום הכלכלי בדאבוס היו מתחייבים שהונם לא יהיה מבוסס יותר על ניצול עובדים בעולם השלישי, או על הפרת זכויות ושבירת ארגוני עובדים -
נתניהו הצעיר ידע על מה הוא מלהג
המספר – 20 מיליארד דולר – שבו נקב נתניהו הצעיר במסגרת “דברי ההבל” שלו הוא הסכום המדויק של ההכנסות העתידיות של “ישראמקו” עד שנת 2047 ממאגר “תמר”. עם כושר ניחוש מופלא כזה, הוא צריך להתחיל לבלות קצת פחות במועדוני חשפנות ויותר בבתי קזינו -
הנוער בסיכון מוגבר בשל תאוות ההפרטה
מה שמתרחש במוסדות החסות לנוער הוא ביטוי נוסף לאידיאולוגיית ההפרטה שלאורה פועלים קובעי המדיניות הכלכלית והחברתית בשלושת העשורים האחרונים באדיקות דתית -
האלכימיה התקציבית בשירות העשירים
הפערים במימון שירותי רווחה וחינוך ברשויות המקומיות גורמות לכך שרשות דלת אמצעים לא זוכה לקבל את מימון נוסף מהמשרדים, בעוד שרשויות מבוססות זוכות לתוספת תקציבים מהמדינה. בין היתר באופן הזה, מי שחזק מתחזק, ומי שחלש מוחלש עוד יותר -
מסעות הטיהור של ממשלת ישראל
שרים כמו נפתלי בנט, זאב אלקין ומירי רגב רואים במשרדים שעליהם הם מופקדים קניין פרטי, שמנוהל לפי העמדות והאינטרסים הפוליטיים שלהם


