• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ביי ביי צדק חברתי

תגובתה של המחאה החברתית לאישור דו”ח פראוור תכריע: האם באמת התחולל פה שינוי, או שמא שבנו לפוליטיקת ההפרד ומשול הישנה
נדב פרנקוביץ'

שלשום נפל דבר במדינת ישראל: עם אישורה את דו”ח פראוור, הממשלה החליטה לנשל 40 אלף בדואים משארית אדמותיהם, להרוס את כפריהם ולישבם מחדש בניגוד לרצונם. ההחלטה היא מקרה קלאסי של “הרצחת וגם ירשת”. משך עשרות שנים סירבה המדינה להכיר בכפרי הבדואים, למסדם ולחברם למים, חשמל וביוב, וכך התעללה בהם והפלתה אותם בחריפות. עתה, מקץ פרק זמן ארוך של המתנה להכרה ולקבלת הזכויות הבסיסיות ביותר, מתבשרים הבדואים באופן חד-משמעי כי אזרחותם אינה אלא בדיחה. הממשלה מבהירה להם חד וחלק, שאל להם לצפות לצדק חברתי.

בראש הוועדה ש”המליצה” על הגזירה, העמידה המדינה את האלוף יעקב עמידרור (הבחירה באיש צבא היא עדות עגומה לאופן שבו ביקשה הממשלה לבחון את הנושא). הבחירה בעמידרור לתפקיד מאלפת. עושה רושם שהממשלה בחרה דווקא בו משום שמישהו אחר עלול היה להיות רחמן יותר, ולמתן מעט את בולמוס הגזל והמדון של הממשלה. איש צבא מן המניין עוד עלול היה להיתקף סנטימנטים מיותרים של אחוות לוחמים וללכת שולל אחר מליצות “ברית הדמים” הריקות. אך עמידרור, לעומת זאת, מהווה הימור נהדר: הוא משמש כפרשן הצבאי של ביטאון הממשלה וכראש המטה לביטחון לאומי (מיסודה של לשכת ראש הממשלה), וכן נמנה על אדריכלי מפלגת “הבית היהודי”.

לעומת זאת, נציג בדואי לא הייתם יכולים לפגוש בהרכב הוועדה.

אל-עראקיב, 25.01.11. לא להזניח את חלום הסולידריות. צילום: אורן זיו / activestills.org

ההחלטה תעמיד במבחן חשוב את התנועה לצדק חברתי. אזרחי ישראל הערבים, ובכלל זה הדרוזים והבדואים, הינם הפלח המופלה ביותר באוכלוסייה. מצוקת הדיור של המגזר הילידי לא נובעת רק מהתפתחות בועת הנדל”ן או מהפרטת הדיור הציבורי, אלא מן המדיניות ארוכת השנים של שלילת אדמותיהם ומסירתם השיטתית לידי האוכלוסייה היהודית. אם נפנה את הגב לאוכלוסייה הערבית הסובלת מאפליה נוראית, אשר מתבטאת בין השאר בהיעדר מכוון וזדוני של תוכניות מתאר מאושרות ושל עתודות קרקע לבנייה, הרי שסימן שאלה גדול יהא תלוי ועומד מעל מחויבותה של התנועה לעקרונותיה המוצהרים.

בגידת תנועת המחאה בחבריה הלא-יהודים תיתן את האות לדעיכתה. תהא זו שיבה מייאשת לפוליטיקת ההפרד ומשול הישנה נושנה, ולאותה הדינאמיקה שהנציחה את השיח הביטחוני-לאומי ודחקה את הסוגיות האזרחיות לשוליים. מארג הקבוצות והמגזרים שמרכיבים את התנועה ייפרם אט-אט והיא תתאייד, עד שלא תיוותר ממנה אלא תראפיה קבוצתית מגזרית – מקסם שווא של כוח פוליטי מתחדש, שירת זן מסוים של ברבורי המעמד הבינוני אשר עורג בנוסטלגיה להגמוניה המפא”יניקית הישנה והמעתירה.

מי שצדק חברתי וחברה אזרחית חשובים לו צריך להיאבק מבפנים על כך שהתנועה לצדק חברתי לא תזנח את חזון הסולידריות. אחרת אפשר להגיד יפה שלום לכוחה הייחודי של תנועת המחאה, וביי ביי לצדק החברתי.

פורסם באתר mysay

כנראה שיעניין אותך גם: