• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

המיון הסמוי מן העין

בתי ספר רבים, חרף הנחיות משרד החינוך ופסקי הדין, ממשיכים בפועל למיין תלמידים ולהחליט מי יזכה להיכנס בשעריהם, ומי יישאר בחוץ
סאני כלב

באחרונה פורסם (“הארץ“, 06.01.11), כי משרד החינוך הנחה את בתי הספר הציבוריים-ייחודיים (בית הספר לטבע וסביבה, בית ספר לאמנויות וכו’), להימנע מלערוך מבחני כניסה ומיון לתלמידים העולים לכיתה א’. הנחיה זו מצטרפת להוראות חוזר מנכ”ל משרד החינוך ולפסקי דין, האוסרים על עריכת מבחני מיון בכניסה לכל בתי הספר שבפיקוח משרד החינוך.

האיסור על עריכת מבחני מיון בכניסה לבתי ספר נובע, בין היתר, מהקשר הישיר שהוכח בין מעמדה הסוציו-אקונומי של משפחה והרקע התרבותי שלה, ובין ההישגים הלימודיים של ילדיה. לפיכך מיון תלמידים על-פי הישגיהם לבתי ספר “טובים יותר” ו”טובים פחות” גורם להעמקת הפערים ולחוסר השוויון. על מנת לעקוף את האיסור, נוקטים בתי ספר רבים בדרכים יצירתיות לסינון התלמידים, כגון ראיונות היכרות עם התלמידים והוריהם, תצפיות ואבחונים. הדרך שונה, אך במרבית המקרים המטרה זהה – לאפשר לבתי ספר להחליט, כל בית ספר על פי שיקוליו, על זהות התלמידים שיתקבלו אליהם.

photo: cc by-deargdoom57

כך, לדוגמה, לקליניקה לזכויות בחינוך הגיעו תלונות על הליכי מיון פסולים שנערכו בשנת 2009 בחטיבות הביניים של תלמידות החינוך הממלכתי-דתי בעיר ירושלים. בתגובה לפנייתנו, הצהירה המנהלה לחינוך בירושלים (מנח”י), כי חטיבות אלו אינן עורכות מבחני מיון, אלא רק ראיונות, שכל מטרתם – היכרות עם התלמידות. ברם, במקביל פירסמה מנח”י, כי ייתכן שתלמידות לא יתקבלו לחטיבות אליהן ביקשו להירשם, וזאת “בשל חוסר התאמה” לחטיבה.

משמעות הדברים ברורה: החטיבות אינן עורכות מבחני מיון רשמיים, אך למעשה עושות שימוש בראיונות ההיכרות על מנת להחליט את מי לקבל לחטיבה ואת מי לאו. בעקבות מעורבות הקליניקה, שונו הנחיות מנח”י בעניין זה, אך בתי ספר רבים עושים עדיין שימוש בראיונות ההיכרות ככלי למיון תלמידים.

ביחס לפנייה אחרת של הקליניקה לזכויות בחינוך למשרד החינוך, בעניין הליכי מיון שנערכו בבית ספר יסודי-ממלכתי במרכז הארץ, הודיע מפקח מחוז תל אביב שבית הספר אינו מקיים מיונים, אך לצורך קליטת אוכלוסיית תלמידים בעלי פוטנציאל לימודי גבוה, הוא מקיים “אבחונים”. המחלקה המשפטית של מחוז תל אביב הוסיפה, כי בשל הביקוש הגדול לבית הספר, בחירת התלמידים אליו נעשית באמצעות תצפיות וראיונות אישיים עם ההורים.

המדובר באותה הגברת בשינוי האדרת. הליכי מיון, כגון ראיונות, אבחונים או תצפיות, מאפשרים לבתי ספר לבחון את יכולותיו של התלמיד, ולהחליט על-פיהן אם לקבלו או לאו. תוצאת הדברים היא אחת – יצירת בתי ספר סגרגטיביים. מכיוון שהישגיו של בית הספר ושל תלמידיו תלויים, בין היתר, באוכלוסייה הלומדת בו, הרי שיצירת בית ספר לאוכלוסייה מוחלשת מנציחה, במידה רבה, את הדרתה מהחברה. יש הטוענים, כי דרכי מיון אלו בעייתיות אף יותר מן המבחנים, בשל השרירותיות שבהן: המראיין מחליט, על-פי התרשמותו האישית, מי יתקבל ומי לא; לא מן הנמנע, כי לעתים מעורבים בהחלטה שיקולים פסולים, כגון יכולת כלכלית או ארץ מוצא, במודע או אף שלא במודע.

הדרך השוויונית לפתרון בעיית עודף הביקוש לבתי ספר הינה קיום הגרלה בין כלל התלמידים המבקשים להירשם, ולא סינונם באמצעות הליכי מיון שונים.

המציאות במערכת החינוך הינה שבתי ספר רבים, חרף הנחיות משרד החינוך ופסקי הדין, ממשיכים בפועל למיין תלמידים ולהחליט מי יזכה להיכנס בשעריהם, ומי יישאר בחוץ. על מנת להביא לפתרון בעיה זו, על משרד החינוך לשנות את נוסח הנחיותיו, כך שהאיסור בעניין זה יכלול את כל סוגי הליכי מיון, לרבות אבחונים, ראיונות הכרות ותצפיות, ולהגביר את מערך הפיקוח והאכיפה על הנחיותיו.

הכותב הוא עו“ד, ראש הקליניקה לזכויות בחינוך של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

כנראה שיעניין אותך גם: