• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מורה זה מקצוע

יונתן ברזילי

“הארץ” פירסם ביום חמישי, ה 13 במאי 2010, כי כ – 700 אנשים נרשמו לתוכנית “חותם” להסבה מזורזת להוראה, שמפעיל משרד החינוך בשיתוף הג’וינט ותנועת “הכל חינוך”. מתוך ה – 700 יבחרו 100, אשר יעברו תהליך הכשרה של חמישה שבועות, בסופו יעבדו כמורים לכל דבר. משתתפי התוכנית, סטודנטים מצטיינים בעלי תואר ראשון, או כאלה הקרובים לסיומו, יזכו לפטור מלא משכר לימוד, עבודה בשנה הראשונה בהיקף של 80% משרה – וקבלת שכר עבור משרה מלאה מלגה ללימודי תואר שני ועוד הטבות. התמורה, יתחייבו המורים החדשים לעבוד שנתיים במערכת החינוך.

בדיחה ישנה מספרת על שיחה בין סופר לעו”ד, שניהם לקראת גיל הפנסיה. עורך הדין אומר ” אתה יודע, עכשיו, כשאני לקראת הפנסיה, אני חושב לכתוב ספר. הסופר עונה “אתה יודע, עכשיו, כשאני לקראת הפנסיה, חשבתי לנהל משפט”. הרעיון הוא שסופר הוא גם מקצוע, לא סתם תחביב שמתחילים בו כשיש זמן פנוי.

כך גם הוראה. כל מי שיש לו ניסיון, ולו הקל ביותר, בחינוך, יודע שהוראה היא מקצוע. מקצוע ככל המקצועות, קשה יותר מרובם, מובחן בכישורים וביכולות שהוא דורש. כמו שחוקר ספרות מצטיין לא יכול לעבור הסבה לפיזיקאי בחמישה שבועות, כך סטודנט מצטיין לא יכול לעבור הסבה להוראה בחמישה שבועות. זה לא משנה אם סטודנט למתמטיקה ילמד מתמטיקה. בחומר הוא ישלוט, זה ברור, אבל החומר הוא לא הבעיה. הבעיה היא הוראה. הבעיה היא לאכוף משמעת על כיתה של 30 עד 40 תלמידים, הבעיה היא ללמד כיתה הטרוגנית תוכנית לימודים אחידה, הבעיה היא לנטוע בתלמידים את האמונה שהם יכולים להצליח, מבלי להוריד את הרמה הלימודית.

בואו נחשוב מה עצם קיומה של התוכנית הזו משדר לסטודנטים רגילים במכללות להוראה. הוא משדר להם שמה שהם מתאמצים בשבילו שנים הוא לא מקצוע אמיתי, אלא מין פסיק, שסטודנט “מצטיין” יכול להשתלט עליו בקצת יותר מחודש. איך סטודנטית במכללה להוראה אמורה לקחת ברצינות את הלימודים והסטאז’, כשהיא צפיוה לקבל שכר מעליב, בעוד סטודנטית מתוכנית “חותם” תקבל הטבות כל כך מפליגות?

זה שוב מצטייר כפתרון אינסטנט ניאו ליברלי לבעיה אמיתית ומורכבת. התוכנית “מפתה” סטודנטים מצטיינים למקצוע ההוראה, שכן “צריך אנשים טובים יותר במקצוע”. פיתוי זה נעשה, כמובן, תוך הבטחה שהסטודנטים יצטרכו להישאר במקצוע ההוראה רק שנתיים. בשנתיים לא משיגים הישגים ולא נהיים מורים טובים, ומניסיון, כמעט שאין סיכוי שהמורים החדשים יתאהבו ויחליטו להישאר. בשמה של מריטוקרטיה מזויפת, מייצרים שכבה של “מורי על”, שאולי מצטיינים, אבל לא בהוראה, ושיהיו, כמעט במובנה, חסרי מחויבות. קבוצה זו מופרדת בתנאים שלה משאר המורים ה”רגילים”, שימשיכו לקבל שכר עלוב על התסכול שהם חווים, במשך הרבה יותר משנתיים. המורים המועדפים לא יגררו את “משק ההוראה” קדימה, אלא יהוו שכבה מנוכרת וזמנית שבחישוב ארוך טווח תדרדר את מצב החינוך בארץ. חבל, ואולי בעצם לא כ”כ מפתיע, ש”הכל חינוך”, שחרתה על דגלה, בין השאר, ” הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע בעל עדיפות לאומית גבוהה”, משתתפת בתוכנית כזו.

לכאורה, יש סתירה בין שיפור מעמד המורה, ובין המתקפה שלי על ההטבות למשתתפי התוכנית. עד שמישהו מקבל שכר הוגן עבור הוראה, למה לתקוף גם אותו?

העניין הוא, שהתנאים הטובים של המורים החדשים, יעזרו להרע את אלה של המורים הישנים. עוד היבט לתוכנית, שכמובן משתלב היטב בתזה הקפיטליסטית שעומדת מאחוריה, הוא ש”הזרקה” של מורים תלושים, שעוברים במערכת רק שנתיים, תחליש אוטומטית את יכולת ההתארגנות של המורים, ואת הסולידריות ביניהם, מה שיאפשר שחיקה נוספת בתנאי השכר של המורים ה”רגילים”.

כמה שלא ננסה להתחמק ממנו, הפתרון ברור, ומונח לנגד עינינו. בלי תוכניות מצטיינים, בלי יצירתיות מיותרת. יש להעלות את שכר המורים ואת התנאים הנלווים משמעותית. יש להעלותם גם כדי שיכבדו את העבודה המתישה, המתסכלת והתובענית שהאנשים הללו עושים (ומי שחושב שהיא לא קשה, שינסה ללמד בדיוק שבוע ויחזור עם מסקנות), וגם כדי שמי ששוקל להיות מורה ומוותר מפאת השכר הזעום, יוכל להמשיך במסלול, ולהיות בטוח בעתידו. הדרך הקפיטליסטית של שכר דיפרנציאלי לטובת קבוצות קטנות לא תעזור, יש להחליט שבהתאם לחשיבותו של החינוך, שכר המורים הקולקטיבי, וכן תנאי העסקתם, יהיו מעולים, לא פחות.

לפעמים, פתרונות יצירתיים ושונים הם חשובים מאד, אבל לפעמים, השימוש בהם הוא רק תירוץ לא להתמודד עם הפתרון הקשה, המתבקש, הנכון. זהו המצב כרגע, ואותו יש לשנות.

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: