על מה יאיר לפיד מדבר כשהוא מדבר על אהבה

 на русском

כאשר הגיע יאיר לפיד למצעד הגאווה האחרון בתל אביב ונתקל בקריאות החוזרות “אין עתיד עם בנט ולפיד”, הוא ניסה לשכנע את הקהל הזועם לשתוק ולהקשיב לדבריו: “עבדתם המון שנים כדי שיבואו הנה שרים בכירים”, אמר, והנה הוא נענה ל”עבודתנו” והגיע לדבר איתנו “על אהבה” כפי שפתח את דבריו (בדקה וחצי שהתאפשר לו לדבר טרם הורד מהבמה בצעקות בוז). יאיר לפיד לא בא לדבר איתנו על זכויות, אפליה או מאבקים. הוא בא לדבר איתנו על “אהבה”, ומה רבה הייתה פליאתו שהקהל באותו אירוע לא נאלם דום.

ארבעה חודשים לאחר מכן, כאשר חוזר לפיד לדבר איתנו על “אהבה” בדמות הצהרה על מאבק להכרה בנישואים חד-מיניים כחלק ממסגרת הצעת חוק הזוגיות, ראשי הארגונים הגאים רצים בידיים פתוחות לחיבוקו האוהב! אולם הצהרתו של שר האוצר בנוגע לתמיכה בנישואים גאים הנה תמוהה ומחייבת מחשבה על מקורותיה ועל המשמעות של התמיכה הציבורית שנתנו לה ראשי הארגונים (ודאי לאור זאת ששרת המשפטים ציפי לבני היא זאת אשר יוזמת חוקים חדשים בנושא). אם נניח לרגע את הדיון בשאלת הנישואים כמסגרת אותה להט”בקים בוחרים לאמץ, נשאלת השאלה – למה מגיע לנו כל הטוב הזה?

יאיר לפיד מתנגח בציבור החרדי ככלי פוליטי מתחילת דרכו. גם כעת, קשה שלא לראות במהלך של “הצהרה” בתמיכה בקהילת הלהט”ב, אשר מגיעה יום לאחר שהוגשה הצעה לתיקון חוק האימוץ על ידי ח”כ מש”ס – הצעה שתכליתה למנוע מזוגות הומואים ולסביות לאמץ – עוד מהלך ציני שבבסיסו אסטרטגיה של “הפרד ומשול”, אשר תוביל לניגוח בין להט”בים לבין חרדים תוך חיזוק מעמדו הפוליטי המעורער. מדובר בשימוש ציני בקהילת הלהט”ב כקבוצה נעדרת ייצוג פרלמנטרי משמעותי. אותם נציגי ארגונים צריכים להיזהר מאמרות שפר כשל לפיד, אשר אינן שונות במהותן מסחטנות רגשית, מגזענות ומשימוש בתעמולה הנשענת בעיקרה על הפחדה.

ובינתיים בביצה המקומית

אני גאה לתמוך ברון חולדאי. ראש עיר מצוין. הפוליטיקאי שתרם יותר מכל פוליטיקאי אחר בישראל לקהילת הלהט”ב ב-15 השנים האחרונות. אני מודה שזאת זווית הסתכלות מעט צרה, אבל אני חושב שכל הומו, לסבית, טרנסית וביסקסואל בישראל חייב לו הרבה מאוד על מה שהוא עשה כדי לשפר את חיינו. ולא במובן הפיננסי אלא דווקא ברוח הגבית, בקבלה, באהדה הבלתי מתפשרת (גל אוחובסקי בפייסבוק, 12.10.13)

אי אפשר להפריד בין התמיכה הציבורית שהעניקו ראשי הארגונים, וביניהם גל אוחובסקי (נשיא איגי), בהצהרתו של יאיר לפיד, לתמיכה באותה מגמה של הסתכלות צרה במישור העירוני. כמה ימים קודם לכן יצא אוחובסקי בהכרזה פומבית על תמיכתו בחולדאי לראשות תל אביב, זאת לצד פעילותו המוניציפלית של יניב ויצמן (יו”ר איגי) לצידו של חולדאי. כמה קל לנו להיאחז בהצהרות חסרות ביסוס בעוד שסוגיות יום-יומיות אקוטיות של להט”בים אינן מטופלות. ביוני האחרון קיים ארגון איגי אירוע לציון 20 שנה למצעד הגאווה הראשון בעיר; האם אחרי שני עשורים של פעילות להט”בית בה התפארו על בימת אותו אירוע, אנחנו עדיין יוצאות מגדרנו כאשר מפזרים לעברנו קצת “רוח גבית, קבלה ואהדה בלתי מתפשרת”? המגמה המוניצפלית אותה מוביל חולדאי זהה למגמות אותן מוביל לפיד בזירה הפרלמנטרית – חיזוק החזקים, פיזור סיסמאות ליצירת הון פוליטי תוך שימוש בפוליטיקה המבדלת את קהילת הלהט”ב ממאבק רחב לשוויון וצדק חברתי. על כן אין זה מפתיע כי החתומים על המכתב הפומבי ללפיד הם תומכיו של חולדאי.

נשואה וטוב לה?

כיצד נמדדת מחויבות של חבר/ת כנסת כלפי הקהילה? מחויבות לשוויון, כפי שאנו רואות אותה. הינה מחויבות רחבה יותר מאשר נושא השוויון בנישואין. המגמות הכלכליות האחרונות בהובלתו של לפיד, כדוגמת קיצוץ בקצבאות הילדים והעלאת המיסים, פוגעות בצורה ישירה במשקי בית להט”בים – ולט”בים בפרט. מה שווה הכרה בנישואים, בעוד המגמות החברתיות והכלכליות של לפיד אינן מאפשרות לנו להתקיים?

אז לפני ש”נציגי הקהילה” בוחרים להשתמש בכוחם הציבורי ולהודות (שוב) בשמנו, אנחנו מציעות לבדוק: האם לפיד פעל למען דיור? בריאות? חקיקה למניעת אפליה כלפי להט”בים במקומות עבודה? לא. יתרה מכך, חברת סיעתו, שרת הבריאות יעל גרמן, זכתה לביקורות נוקבות על כך שהפילה את הצעת החוק של ח”כ מירב מיכאלי לאיסור אפליית טרנסג’נדרים במקומות עבודה לפני מספר חודשים. אך אלו לא מנעו מראשי הארגונים לצאת בקול תרועה על ה”מחויבות” שהפגין לפיד, וכך במסגרת ה”דיל” (כפי שמכנה זאת אייל גרוס) בין הממסד לבין הקהילה, האחרונה מעניקה לו חיבוק שעה שזה פוגע בה. היד אשר מגישה לנו הצהרה חסרת ביסוס, היא אותה היד אשר שומטת את הקרקע מתחת לרגליהן של קבוצות אשר אינן פריבילגיות בקהילתנו.

אולי זה יפתיע חלק מהאנשים, אבל “הקהילה הגאה” אינה מורכבת רק מקבוצות הגמוניות. יש בקהילה עשירים ועניים, גברים ונשים, תושבי/ות פריפריה ומרכז, מזרחים/ות ואשכנזי/ות, דתיים וחילונים. לפיד רוצה לדבר על אהבה, אבל מתחילת כהונתו מפיץ שנאה – שנאה לחרדים, שנאה למי שזקוקים לקצבאות, שנאה לאמהות חד-הוריות, שנאה לנפגעי דיור ציבורי. אז לפני שאנחנו מתחתנות, יהיה נחמד להתחיל עם אפשרות לקנות בסופר.