• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שלושה תאומים יצאו לדרך, בים בם בום

רן הכהן

אחד המושגים החזקים של פרופ` טניה רינהרט ז”ל היה “ויכוח מדומה”: ויכוח שהשותפים לו מסכימים על הנחות היסוד הסמויות שלו. הנחות אלה מתחזקות בתודעת השומעים ככל שמתלהט הוויכוח, המתנהל כולו בתוך האידיאולוגיה הדומיננטית.

אבל המציאות עולה על כל דמיון: עכשיו, כאשר שלושה תאומים זהים מתמודדים על ראשות הממשלה, מצליחה התקשורת להציג כוויכוח סוער אפילו הסכמה גמורה ביניהם. הנה כך אמרה ציפי לבני בשבוע שעבר ש”לא תמיד אפשר להחזיר את כל החיילים הביתה”. הדברים המזעזעים הללו (לראשונה בהיסטוריה מתברר שיש חיילים שאינם חוזרים מהמלחמה) עוררו פולמוס סוער, ואהוד ברק מיהר להשיב ל”ציפורה” שלו באבי-אביה ולהעמיד אותה על מקומה, ולהבהיר שיש לעשות “כל מה שראוי ונכון” כדי להחזיר חייל לביתו, אבל בשום אופן לא “לשלם כל מחיר”. מה ההבדל בין העמדות? אין שום הבדל. אבל התקשורת הציגה זאת כמחלוקת סוערת. עד כדי כך שהיום הצטרף רמטכ”ל-אינתיפאדה נוסף למחלוקת הלוהטת, ושלל מכל וכל את הטענה  המחוצפת שיש לשחרר את החייל החטוף “בכל מחיר”: זוהי אמירה “לא ראויה”, קבע אביר המוסר והפילוסוף הפוליטי משה יעלון. התקשורת מציגה גם זאת כסיבוב נוסף במערכה העקובה מדם בין שלוש מפלגות הימין – הליכוד, קדימה והעבודה – ורק מי שטורח לקרוא את תחתית הידיעה ב”הארץ” מגלה שאפילו יעלון עצמו לא רואה שום הבדל בין העמדות, ומודה: “אני יכול להסכים עם מה שציפי לבני אמרה וגם עם מה שאהוד ברק אמר”. אכן מחלוקת חריפה.

וכך, בשעה שבציבור – ואפילו כאן באתר – יש רבים החושבים שכיבוש עזה הסתיים, וכאשר ארי שביט מצ`זבט שממשלת אולמרט הציעה לפלסטינים אפילו יותר מאהוד ברק בשעתו –  בקיצור, בשעה שתמונת המציאות של הציבור הישראלי הולכת ומתנתקת מן המציאות עצמה –  התקשורת עסוקה בהמצאת ויכוח סוער בין שלוש עמדות זהות לחלוטין. תחי הדמוקרטיה.

כנראה שיעניין אותך גם: