• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אזרחים או מריונטות?

אם “הממשלה” ו”האופוזיציה” זה אותו הדבר – איזה משמעות יש בכלל ל”בחירות”? אם השלטון מערער כבר על יסודות הדמוקרטיה – חופש הביטוי, עצמאות בתי המשפט, שמירה על זכויות המיעוט וכיו”ב – אז למה שלא יבעט גם בעניין הנוסף הזה? חגי אלעד על חובתינו כאזרחים
חגי אלעד

ואם בעוד שעתיים מה שחתום-וגמור יקרוס, ובעצם כן יהיו בחירות בספטמבר? או שלא יהיו? או שכן? האם עלינו, כאזרחים, לקפוץ קדימה ואחורה כמו ליצנים, סליחה – האם עלינו ללכת או לא ללכת לקלפיות – בכל פעם שהשלטון מורה לנו לקפוץ, בכל פעם שהשלטון מכריז על קיום בחירות או מבטלן בהבל פה?

אנחנו לא ראשי מפלגות. אנחנו אזרחים. אנחנו לא חייבים לקפוץ דרך החישוק בכל פעם שראש הממשלה רוצה. בעצם, אנחנו גם לא חייבים לקפוץ דרך החישוק בכל פעם שראש האופוזיציה רוצה. בעצם, איזה הבדל בדיוק יש בין שני האחרונים?

בדמוקרטיה, שני התארים הללו, “ראש הממשלה” ו”ראש האופוזיציה”, הרי לא אמורים להיות תמורות במשפט, אלא לייצג חלופות אידיאולוגיות. חלופות מהותיות, כדי שאזרחים שאינם מריונטות יוכלו לבחור ולהכריע, כדי שהשלטון יבטא את רצון העם. זו המשמעות של בחירות. אבל אם “הממשלה” ו”האופוזיציה” זה אותו הדבר, אם כל מה שקרה עכשיו, עם ההכרזה על הבחירות או הביטול שלהן או ההכרזה עליהן או הביטול, זה שהקוניוקטורה הפוליטית שהייתה צפויה לספטמבר הוקדמה למאי, אז איזו משמעות בכלל יש ל”בחירות”?

חפשו את ההבדלים. ביבי ומופז (וגם הרצל) יוצאים לדרך חדשה. צילום: לשכת ראש הממשלה, אינסטגרם

הבחירות בישראל הן כבר מזמן בעייתיות, בלשון המעטה. העובדה שמיליוני אנשים שישראל שולטת בהם אינם שותפים להכרעה בדבר עתידם ועתידנו הפוליטי היא אחד ההיבטים המרכזיים לכך. גם העובדה שלהוציא בזמן ממשלת רבין השנייה המפלגות המייצגות כחמישית מאזרחי המדינה מודרות למעשה מכל היבט של פוליטיקה קואליציונית, ושנעשה ניסיון שיטתי להגביל את פעילותן ואף להביא לפסילתן מיכולת לרוץ בבחירות – גם עובדה זו מטילה צל כבד על הבחירות בישראל.

ועם כל זאת, אי אפשר להתכחש לכך שאחד ההיבטים המתפקדים לטובה בדמוקרטיה הישראלית המקרטעת היה קיומן של בחירות, שבתוך הקו הירוק הן אכן במידה רבה כלליות, שוויוניות, תקופתיות, הוגנות וחופשיות. בחירות, שכמו זכויות אדם, אינן של השלטון להעניק בנדיבות לב או לקחת בשרירות לב; בחירות שאינן צעצוע של הממשלה או כלי שלטוני; אלא בחירות שהן חלק מדמוקרטיה מהותית.

אלא שכעת באות “הממשלה” ו”האופוזיציה”, ומכריזות במעשיהן: הבחירות הן לא יותר ממניפולציה, משהו של השלטון (שלטון שכולל הן את “הממשלה” והן את “האופוזיציה”!) לתת או לקחת בהתאם לנוחותו. ובאמת, אם השלטון מערער, כפי שהוא כבר עושה, על יסודות הדמוקרטיה המהותית – חופש הביטוי, עצמאות בתי המשפט, שמירה על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב, חברה אזרחית וכיוצא באלו – אז למה שלא יבעט גם בעניין הנוסף הזה, בבחירות?

דמוקרטיה מהותית עושים לא רק בקלפי. בדמוקרטיה מהותית אזרחים שאינם מריונטות עושים בכל יום ויום, או שהם מאבדים לא רק את זכויותיהם – אלא גם את זכותם להיות מופתעים מההצגה הצינית שמנהלת את חייהם. אזרחים שאינם מריונטות לא יושבים על הידיים ומחכים לקלפיות שבאות והולכות, אזרחים שאינם מריונטות לא קופצים דרך החישוק, אזרחים שאינם מריונטות כן חושבים ומוחים ומתבטאים ומתארגנים ופועלים ומפגינים ברחובות.

לא רוצים להיות מריונטות? תחתכו את החוטים.

כנראה שיעניין אותך גם: