"אור שהוא אברה, אברה שהוא אור"

אברה | סיון תהל

לִפְנֵי 2398 יָמִים,
בִּשְׁכוּנַת עַתִּיקוֹת ג’ בְּאַשְׁקְלוֹן
גַּם כְּשֶׁבַּחוּץ הַפָּנָסִים הָיוּ שְׁבוּרִים
בַּבַּיִת הָיָה אוֹר.
אוֹר שֶׁהוּא אָבֵרָה,
אָבֵרָה שֶׁהוּא אוֹר.
וּכְשֶׁהָאוֹר נִשְׁבַּר,
דֶּרֶךְ חֲדַר מַדְרֵגוֹת חָשׁוּךְ
בּוֹ הַקִּירוֹת מִתְקַלְּפִים,
מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַף אֶחָד
לֹא דָּאַג לְתַקֵּן אֶת הַפָּנָסִים הַשְּׁבוּרִים
בִּשְׁכוּנַת עַתִּיקוֹת ג’ בְּאַשְׁקְלוֹן
בִּשְׁכוּנָה שֶׁלְּאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת מִמֶּנָּה,
כָּךְ גַּם לֹא דָּאֲגוּ
לְתַקֵּן אֶת הָאוֹר שֶׁל אָבֵרָה.
בְּכָל זֹאת,
קוֹרְאִים לוֹ אָבֵרָה וְלֹא אוֹר.
כִּי יֵשׁ מִי
שֶׁיָּדוֹ עַל הַשַּׁלְטֵר
וּמַחֲלִיט,
מָתַי יִהְיֶה אוֹר וּמָתַי חֹשֶׁךְ,
מָתַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת
וּמָתַי הַזְּמַן לִדְרֹשׁ חֵרוּת.
בַּשְּׁכוּנָה הַהִיא,
שְׁכוּנַת הָעַתִּיקוֹת ג’ בְּאַשְׁקְלוֹן,
יֵשׁ אוֹר בַּבַּיִת,
אוֹר שֶׁאִמָּא הִשְׁאִירָה לַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ,
לְמִקְרֶה שֶׁיַּחֲזֹר