השנה 2023 אבל באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה עדיין משתמשים במושג "השד העדתי", במאמר שפרסמה עובדת המכון. בתגובה, נשלחה דרישה להסיר את המאמר, שעליה חתומים פעילות, אנשי אקדמיה, תקשורת ורוח. הרי היא במלואה
כמו נתן זך ואחרים, גם גפן, שתרגם את הסיקסטיז לעברית, התבטא באטימות מושלמת וחוסר הבנה ערכי ורב תרבותי לתיקון ההיסטורי הראוי בחברה הישראלית לגבי מזרחים ושירה מזרחית
יש משהו מטלטל בלהיות חלק מהמון כה גדול, ועדיין להרגיש זרות כה גדולה. הבחירה לצאת להפגנות בכל זאת, כ"חזית הלא מיוצגים.ת" היא ניסיון לפעול בתנאים שלנו, כהפגנה בתוך הפגנה
המחאה אינה למען הדמוקרטיה, אלא למען שמירת החוסן הלאומי, כלומר זכויות היתר של היהודים יוצאי אירופה במרחב הלבנטיני. השיח הליברלי תקוע במקום אינפנטילי, מקטב וגזעני, אינו רואה בזולת שווה ונפרד, ואינו מקבל אחריות למעשיו. זוהי נקודת הקיצון שבה המראה הישראלית השבירה מתנפצת
איך מייצרים דמגוגיה, הסתה ושנאה באצטלה אקדמית, או: מדוע גדי טאוב מסוכן. ארנה קזין עורכת קריאה עמוקה בנאומו של טאוב בכנס שהתקיים ב-27 בדצמבר, ומפרקת את טיעוניו בזה אחר זה
"כאזרחי המדינה אנחנו לא כלום. אנחנו שווים פחות בעיני כל הממשלות שכיהנו כאן בשמונה השנים האחרונות", טוענת אפרת ירדאי, יו"ר אגודת יהודי אתיופיה, עם פרסום סרטון חמאס ובו נראה אברה מנגיסטו לראשונה זה שנים ארוכות
האקטיביזם שלה החל עם מות אחיה, יוסף סלמסה, היא למדה להשיב למשפטים כמו "שחורה, תחזרי לאפריקה" ואמה היא המודל שלה. באנצ'י מששה, מסמלי המאבק באלימות משטרתית מתארחת במדור אקטיב-אגרסיב
תחושות של אי נחת, טרדות וכאב עמום מלוות את הצפייה בסדרה, והן מתגברות כשעורכים את ההקבלה בין המתרחש על המסך לבין הפגיעה בזכויות הפרט המתגלמת, למשל, בתיקון לחוק איסור האפליה
הביטוי "חזות ערבית" הטריד אותו, וכשתיקנתי ל"חזות מזרחית" הוא הוטרד יותר: אתה מנסה להתערב בעבודה שלי? אתה רוצה לומר שעצרתי אותך בגלל איך שאתה נראה, ולא בשל חשד ממשי? חדר משלנו, חלק שני