היום תיערך הפגנה של “פורום הארגונים למאבק באבטלה” בשוק מחנה יהודה בירושלים ולאחר מכן מול בית ראש הממשלה. ההפגנה נערכת כמידי שנה ביום שבו מתכנסת שמנה וסלתה של ישראל בכנס הידוע בשם “כנס קיסריה”. להפגנה יגיעו קצת פחות מכובדים האוכל יהיה פחות טוב אבל בטוח שיהיה יותר מעניין. השנה מתגלים ניצנים של ביקורת על מדיניות הממשלה לפחות בשלוש מהנושאים המרכזיים שיידונו בכנס קיסריה, רשויות מקומיות, מאקרו-כלכלה, ויחסי עבודה (תקצירי ההמלצות נמצאים כאן).
עם זאת אי אפשר להתעלם מהמקום המרכזי שתופס שר האוצר בהתכנסות, הוא יו”ר הכנס ומשתתף בדיונים השונים כאילו זה כנס של משרד האוצר. באמת שר האוצר זקוק למעט יותר חשיפה תקשורתית שממנה אינו נהנה בימים כתיקונם. רק אתמול הופיע בתוכנית “פוליטיקה” בערוץ הראשון ואמר כלום כרגיל. פתאום הוא העלה את ניו זילנד כדוגמה למדיניות נכונה, והערצתו העיוורת לתאצ`ר כבר ידועה במקומותינו. ניו זילנד היא אכן דוגמה למה יכול לקרות במדינה קטנה שהפוליטיקאים ואנשי הכלכלה שלה הושפעו עמוקות מהתפיסה הכלכלית בארה”ב ובמחי יד הפכו את מדינתם לדוגמה של הרס מדינת הרווחה, זה נעשה בשנות התשעים לפני שנתניהו נבחר לעמוד בראש ממשלת ישראל, ומאז כמו שידוע לכם מצבנו משתפר לרעה. רק להזכיר, האבטלה אז הייתה 6.6%, בשנה הבאה לאחר ההצלחה הכלכלית הכבירה של השנה וחצי האחרונות ידע השיעור ל-10% בערך. שלא לדבר על שיעור העניים. אכן הכלכלה מקדמת את האזרח.
בשנה הבאה צפוי לנו קיצוץ תקציבי נוסף של שישה מיליארד שקל שיביא את קיצוצי ממשלת ישראל מאז השנה שעברה ל-25 מיליארד שקל, ומאז התוכניות הכלכליות הגאוניות של 2001 למעל ל-55 מיליארד שקל. על כל שקל שרוב האזרחים מקבלים בהטבת מס הם משלמים כפול לחינוך בריאות ודברים אחרים.
המשכה של הדרך הכלכלית הזאת, עם או בלי הביקורת בכנס קיסריה, מובילה אותנו לכך שהעוני יהפוך למובן מאליו, עובדים בעלי השכלה נמוכה יהפכו לצמיתים ושירותים ציבוריים חשובים ייעלמו מהמפה. כאשר מדובר בנושאים כה חשובים שתיקה כמוה כהודאה, אז כמו שאמרה אביבית קרקו מחצור (רינו צרור, דין וחשבון 6/7/2004) תתעוררו.