לא נוילנד ולא אלט-נוילנד. אלטלנד

בחירות 2013

האם יש טעם לדבר שבועיים לפני הבחירות על מפלגה שספק רב אם תעבור את אחוז החסימה? באופן עקרוני ברור שכן, אך כשזה נוגע לארץ חדשה על כמה וכמה, שכן חלק אינהרנטי מהמצע הלא רשמי שלהם, קרי חלק אינהרנטי מהטענות שלהם כלפי מנגנוני המדינה הוא שהם לא מצליחים להיכנס לאמצעי התקשורת המרכזיים, שהם מוחרמים, ובעיקר על ידי ynet. אין לי ויכוח עם הטענות הללו, ויכול להיות שיש בהן אמת. יש לי בעיה עם סתירה בסיסית שעומדת בבסיס אחד משלושת העקרונות של המצע שלהם. סתירה שעולה מהאופן שבו הם מציגים את עצמם ואת רעיונותיהם ומהאופן שבו הקמפיין שלהם מתנהל.

ארץ חדשה מבטיחה להילחם בשחיתות להיאבק לשקיפות ולשבור את השיטה. אני יודעת למה הם מתכוונים כשהם טוענים למלחמה בשחיתות. זה עולה מכל אחד מהסרטונים שלהם. אני גם יודעת למה הם מתכוונים כשהם חותרים למאבק לשקיפות. גם זה עולה מחלק מהסרטונים שלהם, וגם מצילומי פגישות המטה שלהם שעולים לרשת. אבל, אני לא יודעת למה הם מתכוונים באומרם שהם מתכוונים לשבור את השיטה. אני לא יודעת, כי מהסרטונים של ארץ חדשה, אם סרטוני השיטה שמהווים סדרת שיחות סודיות בהמשכים, ואם מצילומי המסע של המפלגה לפריפריה, ו/או מצילומי פגישות המטה שלהם, ניכר שהשיטה אצלם חיה ובועטת.

השיטה, כפי שאני קוראת אותה, היא המבנה החברתי שבתוכו הדברים פועלים, עם דגש על היחס בין נשים לגברים, ועל המקום שניתן לנשים ולגברים. אינני מתייחסת כאן לייצוג, שכן ארץ חדשה בחרה בשיטת הריץ’-רץ’, אז במובן הזה היא מבוטחת. אי אפשר לבקר אותה על כך שלא נתנה ייצוג לנשים. אך כפי שיכולה להיות מפלגה בעלת מצע שחותר לשווין בין המינים, שאינו מתבטא בפועל באיך שהמפלגה פועלת (ע”ע חד”ש שהחליטה לא לשריין מקום לאשה, ושהאשה הראשונה בה נמצאת במקום לא ריאלי), יכולה להיות גם מפלגה שבפועל נראה כי היא חותרת לשוויון בין נשים לגברים, שכן נשים מהוות 50% ממנה, אך שהלכה למעשה ניכר שזהו המקום הראשון והאחרון שהיא מקדישה לנשים.

החל מהיום הראשון שעלה לרשת הפרק הראשון של השיטה, תהיתי מדוע יניב אלדד, ראש מפלגת ארץ חדשה ואיש הסוד שערק מחיי הביורוקרטיה השלטונית, לא יושב לשיחה עם אישה. מדוע הוא חולק את הסודות שלו רק עם גברים. לעתים אלה חברי המפלגה שלו, ביניהם רני בלייר (מספר 3) או ברק סגל (מספר 5), ולעתים גברים מוכרים אחרים כמו גיא לואל או מנשה נוי. הסרטונים ברובם מצטלמים או בחדר מלון או בבר. הפריים כמעט תמיד יהיה אפל. לאלדד ולבלייר חשוב להבהיר לנו שהם חולקים איתנו סוד, סוד מסוכן. אולי מהסיבות הללו אלדד אף פעם לא חולק את הסודות שלו עם נשים? אולי החומרים הללו מסוכנים מידי עבורנו? אולי אסור לסמוך על נשים, ולחלוק עמן סודות? אני לא יודעת מה התשובה המדויקת לשאלה, מלבד האמונה העקרונית שלי שגם אלדד וגם בלייר – עאלק גברים חתרניים, לא בחליפות וכאילו לא כוחניים במובן הישן – לא הצליחו לשבור את השיטה. למעשה הם לפותים טוב-טוב בתוך השיטה, שלא מאפשרת להם לצאת מעצמם ומתפיסותיהם השמרניות. ואלוהים יודע כמה הם רוצים, או כמה לכל הפחות הם היו רוצים שנחשוב שהם מעוניינים באמת לשבור את השיטה.

לשיטתם השיטה שהם מעוניינים לשבור היא רק אותה שיטה שפועלת נגדם כגברים לבנים. במקומות שבהם השיטה פוגשת נשים, ניתן לראות שהיא אינה מטרידה אותם. אחרת איך ניתן להסביר שלנשים שמרכיבות 50% מהמפלגה אין קול? מי שמעוניינת לדעת מי הן חייבת להיכנס לאתר ארץ חדשה, להקליק על לינק האנשים, ואז להכיר את הנשים של ארץ חדשה. אחרי הכל, בכל הסרטונים של ארץ חדשה הנשים הללו לא נשמעות. אם בשיטה הן כלל לא נוכחות, הרי שבמסע לפריפריה שתועד ועלה לרשת, הן יושבות, שתי נשים בתוך שולחן עמוס גברים, אך הן לא מדברות. הדוברים הם או אלדד, או בלייר, או סגל, או דקל-דוד עוזר.

בפגישות המטה העניין חוזר על עצמו, עת הן נמצאות שם, אבל לא מדברות. מעניין במיוחד הוא וידאו אחד, שבו ברגע שאחת מנשות ארץ חדשה מתחילה לדבר, הווידאו נחתך. הזדמנות אחת ויחידה לשמוע אשה מעבר לייצוג שלה כמדבקה של אשה, נמנע גם הוא. מזל, זה עוד היה עלול לשבור את השיטה של אלדד את בלייר את ארץ חדשה. שיטה שבה מבינים שאין ברירה, הנשים דורשות שיהיה להן ייצוג נשים, שכן היעדר מוחלט של ייצוג של נשים משמעו שמרנות ופרימיטיביות, עולם ישן וכו’ – מושגים שאלדד את בלייר את ארץ חדשה לא חשים איתם בנוח. אז זו שיטה שמבינה את זה, אך היא לא מבינה, או פשוט חושבת, שאין סיבה שהייצוג הנשי יעבור את היותו ייצוג, שהוא יהיה לא רק ייצוג, וכי הנשים הללו צריכות שיהיה להן מה לומר, וצריך גם לתת להן לומר זאת, גם על חשבון זמן מסך יקר.

נכון לעכשיו נראה שלא רק שאלדד וחברי וחברות ארץ חדשה נכנעו לכללים הישנים של הקמפיין, עת הם הבינו שהם חייבים שיהיה להם לפחות שלט אחד ברחוב, אלא ששנותיו של אלדד בתוך הצינורות של השיטה הישראלית השלטונית, עדין ניכרות עליו. זהו הפוליטיקאי החדש, שכמו הישן מבין כבר עכשיו שבהרבה מובנים צריך לעשות דברים כי הבוחרות דורשות את זה. הוא לא מבין שנוכחותה של אישה לא מסתכמת בתמונה שלה ובכמה מלים שהיא אומרת על עצמה. זו דרכה של השיטה המוכרת. אותה אחת שאלדד ככל הנראה לא באמת מצליח לשבור. לפחות לא בכל המובנים.

לקריאה נוספת:

עוד של רוויטל מדר

עוד על בחירות 2013