מחאה בקבלנות

לפני כשבועיים וחצי נחתם הסכם בין ההסתדרות, כמייצגת עובדי המדינה, לבין משרד האוצר, לגבי 750 אלף עובדי המדינה. ההסכם נחתם לאחר איומים בשביתה כללית במשק והשיג עבור עובדי המדינה תוספת שכר של 6.25 אחוז בשכר בשלוש השנים הקרובות, תוספת של 2,000 שקל למשכורת החודש הבא, השתתפות במעונות לאמהות עובדות והעלאת הפנסיה בשיעור של שני אחוז.

שני הצדדים השיגו את יחסי הציבור שהם רצו. הרעש סביב איומי השביתה שכך. המשק יכול נשום לרווחה. אבל ההסכם לא חל על כל עובדי המדינה, יש קבוצה שלא תיהנה מההסכם בהסכמה שבשתיקה שבין שני הצדדים. מדובר כמובן בעובדי הקבלן, או כמו שקוראים להם היום בשפה מכובסת: “ספקי השירותים”.

המו”מ שהתעלם מעובדי הקבלן היה גמר אליפות ישראל בצביעות. כיכבו בו שני הצדדים להסכם, כל אחד עם הצעדים הציניים שלו, אבל לא השתתפו בו המפסידים הגדולים: עובדי הקבלן למיניהם. ולמעשה, לא היו שם גם המנצחים הגדולים: בעלי חברות כח האדם למיניהן. מישהו אחר עשה את העבודה המלוכלכת בשבילם.

במקביל לדיון על הסכם השכר, פורסם דו”ח הממונה על השכר שגילה כי כשליש מעובדי המדינה מקבלים השלמת הכנסה לשכר המינימום. הדו”ח כולל תנאי עבודה של עובדי חברות כח אדם, אך לא כולל תנאי עבודה ושכר של “ספקי השירותים” בתחום המחשוב, הניקיון, השמירה ועוד. כ-80 אלף עובדים שקופים בשירות המדינה ומוסדותיה.

באקט ששבר את שיאי הציניות, התראיין הממונה על השכר וטען שהפערים שנוצרו במגזר הציבורי הם באשמת ההסתדרות והוועדים החזקים. כאילו שלאוצר כמעסיק הגדול במדינה אין שום חלק בקיומם של הפערים האלו. הוא רציני, או שאולי הוא נחת לא מזמן מכוכב אחר? רק כך אפשר להסביר את העובדה שהוא חושב שההסתדרות היא זאת שצריכה לדאוג שהתוספת לעובדים תהיה דיפרנציאלית – יותר למקבלי השכר הנמוך, פחות למקבלי השכר הגבוה.

לגבי עובדי הקבלן, מרגיע הממונה, אין צורך להתרגש. יש מעט עובדי קבלן, והאחרים הם “עובדים של חברות שהם קונים מהם שירותים”. כלומר, הם מקבלים שכר מהמעסיק שלהם. אבל ממי המעסיק מקבל את השכר? ממשרד האוצר. האם יכול הממונה להשיג לנו מחקר שיוכיח שלשלם לעובד, ולחברה ש”מעסיקה” אותו זה עניין יותר זול מלהעסיק את העובד ישירות? מסופקתני.

למרות כל זה, לדעתי, את אליפות ישראל בצביעות לוקחת ההסתדרות. משרד האוצר הוא מעסיק, שמצא והמציא אינספור שיטות ניצול עובדים והתחמקות מהחוקים. כאשר מעסיק כזה מציג את עצמו תדמיתית וציבורית כאחראי, שדואג לפערי השכר ורוצה לצמצמם, לעומת ארגון העובדים הרשע, שרוצה לשמר את הפערים, מדובר בעלבון רציני ביותר.

ההסתדרות “השיגה” הסכם נטול דיפרנציאליות שלא כלל התייחסות ל-“ספקי השירותים”. בא לי לשאול, “מה, אתם אהבלים?” אתם לא קולטים שהמוסד המוביל בנצלנות עוקף אותם משמאל ומכיר בצורך בשינוי חלוקת ההכנסות לטובת החלשים ביותר במקום העבודה?

אנשי ההסתדרות שתקו, כי הם ידעים שהמשחיתים צודקים. הם מושחתים בעצמם. המשחיתים השחיתו אותם. הם לא רואים את “ספקי השירותים” ממטר. הם בוגדים בעקרון הבסיסי שעומד ביסוד הקיום שלהם: “לא ינצל החבר את עבודת זולתו”. מישהו צריך להזכיר להם שזה הסעיף הראשון בחוקת ההסתדרות.

כתגובה לנושאים אלה נערכה ביום ראשון, 21 בנובמבר, הפגנה של ועד עובדות הניקיון של אוניברסיטת בן גוריון יחד עם עובדי קבלן אחרים מרחבי באר שבע בקריית הממשלה בבאר שבע. היינו שם כדי להעביר לשר האוצר יובל שטייניץ וליו”ר ההסתדרות עופר עיני, מסר ברור: “עובדי הקבלן תמיד שתקו וקיבלו את הגזירות בהכנעה וזה היה מאוד נוח לכולם, אבל עכשיו נגמרו ימי השתיקה. מעתה נשמיע קול, נפגין נוכחות, נגיב על החלטות שלא מתייחסות לציבור שלם של עובדים. אנחנו נחזיר לעובדי הקבלן את הרגשת השליטה בגורלם, ונראה להם שכשאנחנו יחד יש לנו כוח להתנגד, ושאנחנו לא חייבים לקבל את מה שמחליטים עבורנו. אנחנו אומרות די להעסקה קבלנית! רוצות העסקה ישירה עכשיו!”

גם אם לא הגעתם להפגנה, תוכלו לעזור לנו להגיע לשאר אחינו עובדי “ספקי השירותים” בשירות הציבורי שפרוסים בכל רחבי הארץ, ממש לידכם, ולעזור לנו לצרף אותם למאבק.