משפט צדק

7 בנובמבר, 2011

לכבוד

חברי הוועדה למינוי שופטים

א.ג.נ.,

אנו, החתומות והחתומים מטה, מבקשים להביע את דאגתנו מהעובדה שעם פרישתו בימים אלה מכס השיפוט של כבוד השופט אדמונד לוי, נותר בית-המשפט העליון בלא שופט או שופטת ממוצא מזרחי, לאחר כמעט 50 שנה בהן כיהן בו לפחות שופט אחד ממוצא זה. גם אם שיעור ייצוג זה היה כשלעצמו מועט ובלתי-מספק בעליל, הרי שהמצב הנוכחי מטריד במיוחד.

למותר לציין כי הקפדה על ייצוג הולם של מזרחים, המהווים כ-40% מהאוכלוסייה הישראלית, מחויבת מבחינה משפטית, ומעוגנת למשעי בהכרת בית-המשפט העליון ברעיון הייצוג ההולם כאחד מביטוייו הבולטים והחשובים של עקרון השוויון החוקתי. על אף חובה משפטית זו, כיהן בבית-המשפט העליון עד כה, לרוב, לא יותר משופט מזרחי אחד בכל כהונה. אחרי יותר ממחצית המאה של פיתוח עקרונות חוקתיים בישראל, ובראשם ערך השוויון, המהלך המתבקש היה ניצול הפרישה הנוכחית של השופט לוי ושל הצפויות לאחריה לצורך הגדלת מספר השופטים ממוצא מזרחי במוסד משפטי חשוב זה, כמו גם הגדלת ייצוגן של אוכלוסיות מודרות אחרות בישראל.

תחת זאת, אנו צופים בדאגה במגמה המסתמנת של הדרה נוספת של מזרחים ממוקד השפעה חשוב כבית המשפט העליון, עד כדי היעדרם המוחלט ממנו. התנהלות זו אף עומדת בניגוד גמור להחלטת ועדת המשנה לוועדה למינוי שופטים בראשות השופט בדימוס זמיר משנת 2001, אשר על סמך דברי חבר הוועדה, פרופ’ אמנון רובינשטיין, קבעה כי יש לאפשר שיקוף של גווניה האנושיים של החברה הישראלית במי שנבחרים לכהן כשופטים בבית-המשפט העליון. רובינשטיין התריע גם מפני ההתנהלות שהשתרשה בציבוריות הישראלית, של דחיקתם ממוקדי ההשפעה של מזרחים במדינת ישראל.

האוכלוסייה המזרחית בישראל אינה רק בין המשמעותיות ביותר בה מבחינה מספרית, אלא היא מהווה קבוצה מוחלשת מזה עשורים רבים. מחקרים אמפיריים מוכיחים שוב ושוב את פערי-הכוחות במסגרתם מתאפיינת קבוצה זו, לאורך כל שנות קיום המדינה, מפגיעוּת בכל מדדי המוביליות החברתית המוכרים: חינוך, בריאות, השתכרות ועוד.

עמדתנו עולה בקנה אחד עם חזון ביסוס אמון הציבור בבית-המשפט העליון עוד מימים ימימה, כעולה ממחקרו של ד”ר קידר, לפיו כבר בראשית שנות החמישים, בן גוריון “הכיר בצורך הדחוף ליצור תודעה קולקטיבית של ‘אומה’ ושל גוף אזרחי נושאה של מדינה ריבונית…מסיבה זו, והגם שידע כי שופט ספרדי בבית-המשפט העליון לא יסייע מיד להגברת השוויון בין העדות בחברה הישראלית, היה בן-גוריון משוכנע שמינוי כזה יתרום ליצירה של תודעת שותפות בקרב האוכלוסיה בישראל, ובכך גם ללגיטימיות של מערכת המשפט ושל מוסדות המדינה בכללותה.”

לאור התמשכות מצב בלתי-שוויוני זה, ולאור ההכרה בתפקידו המרכזי של בית-המשפט העליון בעיצוב ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, אנו אוחזים בדעה הנחרצת כי מינויים של מועמדים מרקע זה יבטיח את קידום השוויון, ויחזק את הלגיטימיות של מערכת המשפט, תוך שיקוף מרכיביה של החברה הישראלית.

אנו מסרבים לקבל כסביר מצב בו בין מועמדים למינוי לבית-המשפט העליון, לא רואה לנכון הוועדה לקידום שופטים לבחון מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי וגם לא ערבי. זוהי הפעם השנייה ברצף בה לא מועלה על-ידי הוועדה לדיון ולו שם של מועמד אחד כזה ברשימת הראויים לתפקיד החשוב.

במסגרת שאיפתנו המעשית לפתור מצב בלתי–נסבל זה, הרינו דורשים כי תורחב לאלתר רשימת המועמדים, ותכיל בתוכה מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי, מתוכם תבחר הוועדה. כפי שהדגיש בג”ץ מספר פעמים בעבר, זהו תפקידו של הגוף הממנה לנקוט פעולות outreach לשם איתור מועמדים ראויים מקרב בני הקבוצה הבלתי מיוצגת. עוד נבקש לקבל את נימוקי הוועדה, במידה שתישלל מועמדותם של אלה מסיבה כלשהי.

למותר לציין, כי אף שמחאתנו הנוכחית מתרכזת בבעיה המיידית של היעדר מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי מטעם הוועדה, הרי שדאגתנו הרחבה יותר היא מהאופן בו הרשימה ממנה שואבת הוועדה את מועמדיה מתאפיינת בהומוגניות חברתית, המתעלמת מחובת ייצוגן של אוכלוסיות מוחלשות ככלל בחברה הישראלית.

בשנת 2009, בה שוב לא הופיעו ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון אף לא מועמד או מועמדת ממוצא מזרחי או ערבי, כתב פרופ’ מנחם מאוטנר כי הגיעה העת לפעול פעולה קולקטיבית משותפת לשיקום החברה הישראלית המשוסעת. בית-המשפט העליון, המהווה קניין ציבורי משותף של כולנו, הוא דוגמא מרכזית למוסד שיש לאפשר דרכו חזון זה.

על החתום,

אנשי אקדמיה (בהמשך, רשימת אנשי תרבות ורוח)

פרופ’ אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל למשפט, המרכז הבינתחומי

פרופ’ יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, פרופ לפילוסופיה ונשיאת מכללת שנקר

פרופ’ אורנה בן-נפתלי, ביה”ס למשפטים ע”ש שטריקס, המכללה למנהל, דיקאן לשעבר

פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ’ גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת חיפה

פרופ’ יוסי יונה, ביה”ס לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון

פרופ’ יהודה שנהב, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר מירב אלוש-לברון, ביה”ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד”ר יפעת ביטון, ביה”ס למשפטים ע”ש שטריקס, המכללה למנהל ומרכז תמורה למניעת הפליה

ד”ר יוסי דהאן, ביה”ס למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת-גן

ד”ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר ישי בלנק, סגן דקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד”ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד”ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד”ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים וביה”ס למגדר, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר ניר קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

ד”ר רותי לזר, ביה”ס למשפטים ע”ש שטריקס, המכללה למנהל

ד”ר מיכל טמיר, ביה”ס למשפטים, מכללת שערי משפט

ד”ר אמאל ג’מאל, ראש החוג למדעי המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר יפעת בן חי-שגב, ביה”ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד”ר יריב בן אליעזר, ביה”ס לתקשורת, המרכז הבינתחומי

ד”ר הני זובידה, ביה”ס ללימודי ממשל, המרכז הבינתחומי

ד”ר מאיר בוזגלו, המחלקה לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית

ד”ר יצחק ספורטא, ביה”ס לכלכלה, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר יובל יונאי, ביה”ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר אדריאנה קמפ, ביה”ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ויו”ר הועד המנהל, האגודה לזכויות האזרח

ד”ר ניסים מזרחי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד”ר יוסף ג’בארין, ביה”ס לחינוך, מכללת תל-חי

ד”ר דויד יגיל, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד”ר חנה ספרן, לימודי מגדר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד”ר רויטל עמרן, מרכז מנדל למנהיגות חינוכית

ד”ר איילת בן-ישי, המחלקה לאנגלית, אוניברסיטת חיפה

אנשי תרבות ורוח

משה איבגי, שחקן ובמאי

יעל אבקסיס, שחקנית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה

חנה אזולאי-הספרי, מחזאית, תסריטאית ושחקנית

רונית אלקבץ, שחקנית, במאית ותסריטאית, נשיאת תנועת אחותי למען נשים בישראל

אלון אבוטבול, שחקן ומפיק

שלומי אלקבץ, במאי ותסריטאי

קובי אוז, מוזיקאי ויוצר

חיים אוליאל, מוזיקאי ויוצר

משה קריף, פובליציסט ופעיל חברתי

הגב’ יעל בן יפת, מנכ”לית, הקשת המזרחית הדמוקרטית

עו”ד ורדית אבידן, מרכז תמורה למניעת הפליה

העתק: שר המשפטים