• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על תרופות ומחירן

איציק ספורטא

שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס העלתה מספר נושאים לסדר היום הציבורי, לא מעט מן הכותבים יצאו כנגד הכניעה, כביכול, של הממשלה לדרישותיהם של השובתים. התפיסה הייתה שמרגע שמומחים קבעו את החלטתם כולם, כולל החולים, צריכים לקבל את ההחלטה ולשבת בשקט. כאילו החלטתם של מומחים משעה, למשל, את זכות המחאה של מי שאינו מומחה, במקרה זה חולה. בואו נניח שהמומחים יקבעו שיש לקצץ את תקציב החינוך בשלושה ארבעה מיליארד, מה שנעשה, האם אין זכותו של כל אזרח למחות כדי שהתקציב יוחזר לקדמותו ואף יועלה? בכלל צריך לזכור שוועדת סל התרופות מחליטה את החלטותיה בהתאם לתקציב שניתן לה, אילו היו אומרים לוועדה שכסף אינו בעייה סביר שתרופות רבות היו מוצאות את דרכן לסל.

מלבד הנושאים שהועלו בעקבות שביתת הרעב הייתי רוצה לדעת עוד כמה דברים. למשל, מה העלות של הספקת כל הטכנולוגיות הרפואיות לכל האזרחים. מיליארד, שניים מאה מיליארד. למה זה חשוב? כדי שנדע על מה מדברים, ונדע האם בכלל אפשרי לבנות סל כזה. בכלל צריך לבחון את מה שקורה במערכת הבריאות, כידוע מספר המיטות בבתי החולים אינו מדביק את הגידול באוכלוסיה. כמו כן, ידוע שחסרים מכשירים להקרנה לחולי סרטן, ומצבם הטכני של המכשירים הקיימים גרוע. דו”ח על מצבם של מכוני ההדמיה של קופת חולים כללית מוצא תורים ארוכים ומכשירים שבקושי מתפקדים.

נושא אחר שרק עכשיו התחילו לדון בו קשור למחיר הגבוה של תרופות וטכנולוגיות חדשות. מקבלים את המחיר כנתון. הטענה המרכזית היא שעלות פיתוח תרופה חדשה הוא יקר מאוד, עד מיליארד דולר, המחיר הגבוה הזה מחייב לאפשר לחברות הללו להרוויח כדי שבעתיד תמשכנה לפתח תרופות חדשות. זה נשמע הגיוני, אלא שראוי היה לדעת מה שיעור הרווח של החברות הללו על כל תרופה שהן מייצרות. למה? הרי יטענו שהשוק קובע את המחיר, אבל זה אינו כך כיון שאין שוק יש, בדרך כלל, חברה אחת שמייצרת את התרופה ויכולה לגבות כל מחיר גם בגלל שהיא מוגנת על ידי חוקי הפטנטים השונים, לפחות לעשר שנים. זכור לי המקרה שבו דרום אפריקה ביקשה לייצר תרופות נגד איידס כדי לספקם לאזרחיה שלא יכלו לעמוד במחיר הגבוה של התרופות. כמובן שקמה צעקה ובסוף סיפקו חברות התרופות את הקוקטייל במחיר מוזל.

מתברר שמחיר התרופות שונה במקומות השונים וקשור לאופי מערכת הבריאות. בארה”ב, למשל, המחירים גבוהים מאשר בקנדה שבה יש מערכת בריאות ציבורית. דרך אגב, גם בקנדה יש ויכוח על הספקת התרופות לחולי סרטן המעי הגס, בחלק מן הפרובינציות מספקים את האווסטין כחלק מהביטוח הציבורי ובחלק לא. הדיון הציבורי צריך, לכן להיות, על שיעור הרווח שיש לאפשר לחברות הללו. צריך לקבוע שיעור רווח שלא ימנע פיתוח תרופות חדשות, אבל באותה עת מחירן צריך שיהיה סביר.   

  

והנה בימים האחרונים התבשרנו שתרופות במרשם יוזלו ב-20%. אין ספק שזו בשורה טובה. הכיצד? מתברר שמחירי התרופות נקבעים בהסכמים המתייחסים לרמת החיים במדינות השונות, מדינות עשירות ישלמו יותר ממדינות פחות עשירות. עד עכשיו ישראל נחשבה למדינה עשירה כמו צרפת וגרמניה ומעתה כמו ספרד ופורטוגל, ולכן מחיר התרופות יירד. למה לא לעשות זאת באופן מסודר יותר, ואם מדברים על גלובליזציה, ברמה הגלובלית?

עד עתה כתבתי על תרופות שמגיעות בעיקר לאנשים במדינות עשירות, ישנן מדינות עניות שבהו מתים רבים ממחסור בתרופות שאינן יקרות. האחריות לכך אינה רק של חברות התרופות אלא של הקהילה הבינלאומית שצריכה לדאוג להספקתן, ויותר מכך לדאוג שתרופות שחשובות למדינות העניות תפותחנה. כעת יש ריצה לפיתוח תרופות שרווח גדול בצידן ולא כולן תרופות למחלת הסרטן, הגיע העת שתפותחנה תרופות שעוזרות לאנשים במדינות עניות.   

* התייחסויות לנושא נמצאות כאן וכאן.

כנראה שיעניין אותך גם: