אַהֲבָה חֲשׁוּכָה
פדריקו, אַל נָא תַּחְשֹּׁב עַל מָוֶת עוֹד
וְעַל הַמָּחָר הַקּוֹרֵא לְךָ לָשׁוּב בֵּין זְרוֹעוֹתָיו.
שְׁמַע אֶת טרסק לִגְיוֹן הקונדר הבלה
מְרַחֲפִים בִּשְׁמִי גרניקה הַיָּפֶה
וְאֶת נשימתה הקרה שֶׁל כיתת הַיּוֹרִים.
קוֹלוֹ הֶחָרוּךְ שֶׁל פרנקו במקלט עומם
וריתמוס הפלמנקו שָׁב כְּשֶׁאַהֲבָתָהּ
להתנגן בשדותיך הַפְּתוּחִים.
פָּתַח אֶת חַלּוֹנְךָ שַׁחַר, רְאֵה מבעד
אֶת הֶעָבָר דהה שָׁב בְּמַדִּים וּבַכֻּמְתָּה
הָאֲדֻמָה בֵּין חוֹפִים חוֹלִים וגיסות צִפרִים.
הפשיסטים, הסטליניסטים וְהַנָּאצִים
כֻּלָּם נָשְׁבוּ בְּרוּחֲךָ.
קָרְבָּנוֹת חַפִים וּמִלִּים יְתוֹמוֹת
מְחַכּוֹת לְשׁוּבְךָ בְּחֶבֶל אנדלוסיה הזכה.
בֶּטַח, תִּוָּלֵד מֵחָדָשׁ עַל אַדְמַת צוריף.
הכותב הוא סטודנט לקולנוע בסם שפיגל ולספרות כללית והיסטוריה באוניברסיטה העברית; אחד ממפיקי ערבי “אומרים שירה” בבית טיכו שבירושלים


