אין דרך אחרת לקרוא לזה
אתמול (ג’) נערך ערב נדיר וייחודי בסינמטק תל אביב. פעילי עמותת עמר״ם ויוצרי סדרת הרשת נביאים: מבצע עמר”ם, אלעד בן אלול ויוסי בראומן, הקרינו ארבעה פרקים מדהימים ומטלטלים מהסיפורים הבלתי נתפסים של שואת ילדי תימן, מזרח ובלקן בראשית שנות המדינה. כן, שואה. אין דרך אחרת לתאר את זה, מלבד זאת שבסרטונים בהם צפינו אתמול תוארה שואה שהתבצעה על ידי הממסד בעיקר כלפי עולים מעדות המזרח.
למאות האנשים שהגיעו אמש לסינמטק היה הכבוד לשבת עם משפחות אמיצות אשר החליטו להיחשף, לספר את סיפוריהן הבלתי נתפסים ורצופי הכאב שאין לו תקנה. אולם כאשר השתמשו על הבמה בפאנל שאחרי ההקרנה במונח ‘שואה’, החלה להיווצר אי נוחות בקרב הצופות והצופים. כמה משתתפות מהקהל קמו באופן די צפוי ואמרו: ״אבל למה להשוות לשואה ולמה להפוך את זה לאשכנזים נגד מזרחים, הרי גם אשכנזים נחטפו״. ואז קמה אישה אמיצה והקריאה לקהל את פירוש המילה שואה מהמילון: ״אסון איום ונורא, חורבן, פורענות.” זהו. היא הוסיפה ואמרה שלאף אחד אין בעלות על המילה שואה ומי שנגרמה לו שואה בחייו רשאי להגדיר אותה ככזאת.
עמותת עמר”ם המדהימה אוספת ברגישות ובאחריות בשנה האחרונה אלפי עדויות ומוציאה את האמת לאור, לא רק דרך ארכיונים ממשלתיים, אלא באמצעות האמת הכי טהורה – ישירות מהמשפחות. כי רק אצל המשפחות נמצאת האמת. ההקרנה של פרקי ״נביאים״ העוקבים אחר פעילי ופעילות העמותה, כאשר כל פעם מוטל זרקור על נושא אחר (לצלילי הפסקול הנהדר של עמית חי-כהן), כמו גם הפעילות האינטנסיבית והיומיומית של השנים האחרונות מוכיחות שאנחנו כחברה חייבים לקחת אחריות על היסודות המכוערים והגזעניים שעליהם קמה המדינה הזו. אנחנו חייבים להכיר בכאב ובסבל של קבוצות בחברה שקוראות למה שקרה להן שואה. הן משתמשות במושג הזה כי זו זכותן. אין לאף אחד ולאף אירוע היסטורי את זכויות היוצרים והבלעדיות על המילה הזאת.
המשפחות של ילדי תימן החטופים מתייחסות לאסון שהשית עליהן הממסד כאל שואה. תמיד יהיה מי שיקומו ויגידו שגם ילדים ממשפחות אשכנזיות נחטפו. זה נכון שיש מיעוט של מקרים שבהם אשכנזים נחטפו, אבל מדוע זה מהווה הוכחה לכך שאי אפשר להאשים את הממסד? להיפך, זו עוד הוכחה חותכת לכך שהממסד שברובו היה אשכנזי אפילו חטף כמה אשכנזים בשביל הון, ניסויים ועוד פשעים נגד האנושות.
זו שואה. שואה שלמרבה הבושה שלנו התבצעה על ידי יהודים כלפי יהודים אחרים שהיו חסרי כוח וברובם מזרחים. גם היום, אחרי שנחשפו הפרוטוקולים, יש רבים שמכחישים את השואה הזו ורבים שממשיכים להגן על הממסד ולהאשים את הקורבנות. אתמול בהקרנה המשותפת, החזרנו קצת מהכוח האנושי להגיד בקול רם למשפחות: אנחנו מאמינים לכן, הצדק איתכם ואנחנו מבטיחים לפעול לחשיפת האמת, לתיקון וריפוי. כפי שעמותת עמר”ם הגדירה את התהליך בחוכמה ובדיוק: הכרה – צדק – ריפוי.
למאמרים נוספים בנושא פרשת חטיפת ילדי תימן




