• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אלטרנטיבה לשממה הטלביזיונית

יובל קרניאל

אתמול השתתפתי בדיון ממושך על עתידה של הטלויזיה הלימודית. בין היתר עלתה השאלה מיהו קהל היעד של הטלוויזיה, למי היא צריכה לשדר. מצאתי את עצמי בדעת יחיד, מבודד ולא מובן. מעניין אותי לשמוע דעות נוספות בעניין.

רוב משתתפי הדיון, שהיה במסגרת הועדה המייעצת של הטלוויזיה הלימודית, לרבות מנהלת הטלוויזיה, היו בדעה כי קהל היעד הוא ילדים ובני נוער, ולכן יש למתג את הערוץ (החדש) כערוץ לבני נוער, לדבר בשפה של בני הנוער וכו`.

מסתבר שכבסיס לדיון בוועדה הוזמן מחקר שאמור היה לסייע לנו לגבש דעה בשאלה מה צריכה הטלוויזיה החינוכית לשדר. הבעיה היא שעורכי המחקר הניחו את המבוקש וערכו את המחקר בקרב ילדים, בני נוער והוריהם, והתייחסו לערוץ כולו כערוץ ילדים ונוער.

דווקא ממצאי הסקר עולה באופן ברור כי בני הנוער צופים בכל הערוצים האחרים, אך לעולם לא בערוץ 1 או בטלוויזיה החינוכית. הערוצים המועדפים אליהם הם כמובן ערוץ 3, ערוץ 2, ערוץ הילדים, MTV, ערוץ ויוה,  ערוץ 10, ערוץ הספורט וערוץ ביפ. מסתבר גם שבני הנוער שבעי רצון מאוד מהטלוויזיה שלהם. כלומר הם לא מחפשים ולא יצפו בדברים אחרים.

הדברים לא מפתיעים אף לא אחד שמתמצא בענף, שהרי כולנו יודעים שהערוצים המסחריים פונים באופן בולט לצעירים ובני נוער, ורואים בהם קהל מועדף, שקל לשכנע אותו, לשטוף את מוחו, ולהחדיר אליו מותגים, אופנות ושטויות.

לעומת זאת כולנו יודעים שיש קהל רחב הצמא לטלוויזיה אחרת, קהל שלא מקבל מענה בשידורים הקיימים היום. קהל הרוצה העשרה, תוכן ביקורתי, איכות, ידע, תרבות, היסטוריה, מדע וכו`. המדובר בקהל של מבוגרים צעירים, עולים, מיעוטים, וקהל שיש לו זמן פנוי ורוצה לנצל אותו גם כדי ללמוד כמו פנסיונרים ומובטלים. לדעתי קהל גדול חש ניכור וסלידה מהתרבות הוולגרית והרעשנית של הטלוויזיה המסחרית, ומבקש לדעת יותר,ללמוד, להכיר לעומק את המציאות הישראלית, ההיסטוריה היהודית, התרבות, קהל שרוצה לדעת על מורשת של מיעוטים החיים כאן, ולעסוק באופן ביקורתי ומתוחכם בחברה הישראלית ובבעיות אוניברסליות של חברה, כלכלה, מדע וטבע והכל בשפה העברית.

היום מקובל על הכל כי הלימודים לא נגמרים אף פעם, ורבים צמאים לידע, העשרה וביקורת. זהו קהל היעד של הטלוויזיה החינוכית. נכון, גם ילדים ובני נוער זכאים לטלוויזיה איכותית ומעשירה, אבל לא רק הם. אני חושש שמיתוג של הטלוויזיה החינוכית החדשה כטלוויזיה לצעירים  תרחיק את הקהל האמיתי המעונין בשידוריה מצפייה בה.  

ד”ר יובל קרניאל הוא ראש החטיבה לתקשורת וטכנולוגיה במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן 

כנראה שיעניין אותך גם: