אסון טבע והתגייסות
רעידת האדמה בהאיטי היא מבחן גדול למדינות העולם ולארגונים הבינלאומיים. פה לא יכולות להיות טענות של בעד ונגד פה יש סבל אנושי ברמות שלא יתוארו שחובה לטפל בו במהירות ובכל דרך. במדינה בה כל המערכות הפיזיות והחברתיות נמצאות בקריסה יש צורך במאמץ בינלאומי מאורגן כדי להקל במעט על אלו שנותרו בחיים כנראה חסרי המעט שהיה להם קודם לכן.
הדיווח על אסונות שכאלה מתחיל כאילו בקטן ותוך ימים מתבררים ממדי אסון בלתי נתפשים. עשרות אלפי או יותר הרוגים פצועים לרוב והרס טוטאלי של מערכות ומבנים. ארבעה אנשי פיקוד העורף של ישראל שנמצאים בדרך לשם לא בדיוק הפיתרון, גם דיבור על כמה ישראלים נעדרים שם זה לא בדיוק הנושא החשוב ביותר. גם הצרות הכלכליות של העולם אינן צריכות לעכב לעשות את המעשה הנכון.
פעם הייתי רוצה לראות את כל המערכות הבין לאומיות מתגייסות לעזרה לא באונייה פה ושם או סכומים כאלה או אחרים או תרומות. בשלב העזרה הראשונה יש לדאוג לאמצעים לטיפול בפצועים הרבים ושלנותרים בחיים יהיו אמצעי המחייה הבסיסיים כמו מים נקיים ומזון, ראוי להשתמש בציי המטוסים של הצבאות הרבים באזור כדי להביא את ההספקה המיידית הזו. כבר עכשיו יש להפעיל ציי אוניות צבאיות ואחרות כדי להכין את הקרקע לשלב הבא של ההצלה והבנייה מחדש של מדינה שלא נשאר ממנה הרבה. בלי שיקולים כלכליים ובלי טפיחה עצמית על השכם.
ניסיון העבר מראה שלאסונות בחלקי עולם עניים לא תמיד מתייחסים באותו אופן כמו לדברים דומים במקומות פחות עניים. די להזכיר את הצונאמי של 2004. אם ארה”ב מוציאה על מלחמה בעירק טריליוני דולרים ומדינות המערב השקיעו במערכות הפיננסיות הכושלות שלהן טריליונים נוספים לא יקרה כלום אם ישקיעו בהצלה כמה שצריך ואני בטוח שזה לא יגיע לסכומים העצומים שהוצאו על המשימות הפחות חשובות שהזכרתי. זה המבחן האנושי העליון שבו מדינות העולם צריכות לעמוד כשלון בו יוכיח שכל הדיבורים על כפר גלובאלי אינם אלא דיבורים בעלמא שנועדו לכסות על אינטרסים צרים של מדינות וקבוצות אוכלוסיה שלא חסר להן הרבה.


