בחזרה לבית הקפה רוזוליו

הפרויקט “רוזוליו”, כשם בית הקפה בו פרצו אירועי ואדי סאליב, הוא הקמה לתחייה של רגע הרס וחורבן, 60 שנה אחרי, בגרמניה. סביבת בית הקפה ׳מוקפאת׳ שנייה אחרי האסון – שבסופו קריסה גדולה עוד יותר, הבעבוע של הרתיחה.

העבודות בפרויקט עשויות משילוב בין חומרים לחפצים שניתן למצוא בבית קפה כמו קוביות סוכר, מלח, פלפל, קפה, הל, סיגריה, שלייקס וכדומה. מהם, אני יוצר פסלים שמאזכרים סביבה של בית קפה, בה אפשר לזהות אובייקטים בצורתם הבסיסית ולאחר הפשטה: בר, שולחן, כיסא, גוף, אלה ושש-בש. האובייקטים כמעט ואינם מעובדים, אלא משרטטים קווי מתאר בסיסיים שבאמצעות הסטה עדינה של חומר או רעיון ובעזרת נקודות משען ואיזון על בלימה, פוערים מרחב למשמעויות נוספות.

מנהיג אירועי ואדי סאליב בחיפה ביולי 1959 היה דוד בן הרוש. אנחנו חולקים את אותו שם ואותו רקע תרבותי, והרהורים חוזרים ונשנים בדמותו כסמל להתנגדות ולמאבק הובילו אותי להתעמק בסיפור, בביוגרפיה, כמו גם בהיסטוריה ובמקומה.

הפרויקט נעשה במסגרת תוכנית הרזידנסי Pilotenkueche – International Art Program בלייפציג ובמימון מפעל הפיס לתרבות ואמנות. המיקום וההצגה של הפרויקט מחוץ להקשר התרבותי שממנו צמח איפשר לי להתמקד בנקודות מבט חיוניות להבנה ולפירוש מופעים של כוח.