• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ברוכים הבאים לשוק החופשי, אגדות הכלכלה, עובדות בשוק עבודה מעורער וילדי ההפקר

איציק ספורטא

בזמן האחרון קראתי די הרבה ספרים שנראה לי שיכולים לעניין אתכן/ם, הפעם רק ספרים בעברית.

תמר בן יוסף פרסמה ספר בשם: “ברוכים הבאים לשוק החופשי” המתעד, לעיתים, לפרטים שינויים במדיניות המקרו כלכלית בישראל. את הפרק הראשון היא מסיימת כך: “הישגה המרשים של הגלובליזציה הוא אפוא הפיכת כולם לחברתיים, מה שמקשה על הביקורת ולא הקל על כתיבתו של ספר זה. כי בתחרות על תשומת ליבו של הקורא תמיד ינצחו סיפורים מגירי דמעות. אבל את עובדות החיים קובעים פרטי הפרטים העסקיים המייגעים. כמה מהם- חשובים אך אולי משמימים- מובאים בפרקים הבאים בתקווה לשכנע כי ישראל הלכה דרך ארוכה בגלובליזציה. ארוכה מדיי. ועדיין נותרת לה האפשרות לסגת בחזרה ולהתרחק מהקצה”.

אריאל רובינשטיין בספרו “אגדות הכלכלה” מתייחס לכלכלה כאל אגדה וכמו כל האגדות האחרות הקשר שלה למציאות הקונקרטית בעייתית. הספר מסכם תפיסת עולם שפורסמה במקומות אחרים למשל השוואתו בין כלכלת הג`ונגל לכלכלת השוק. על פי תפיסתו פרופסור לכלכלה אינו יודע הרבה יותר מכל אדם אחר לגבי הכלכלה. טיעון מאוד מושך אלא שכלכלנים אחרים מציגים לעולם את עצמם ככהנים שתורתם נתנה להם לפני מעמד הר סיני ולכן הם יודעים הכל על הכל ורק אם ניתן להם לנהל את העניינים הכל יהיה טוב, זה שזה אינו בדיוק נכון לא ממש משנה. בשל מעמדו האקדמי הייתי מצפה מרובינשטיין לא להתעניו אלא לפעול גם בשדה הציבורי באופן כזה שיפחית מכוחם של יודעי כל.

פרסום נוסף תיעד את חייהן של עובדות המועסקות בשולי שוק העבודה: “עובדות בשוק עבודה מעורער” שהוציא מרכז מהות. התיעוד הזה מאפשר למעטים שיש להם ביטחון תעסוקתי כמעט מוחלט לשמוע מהנשים עצמן את המשמעות של חיים בשוליי שוק העבודה שמטיב עם קבוצות הולכות וקטנות של עובדות ועובדים.

ספרה של תמי רזי “ילדי ההפקר” בוחן את מצבם של ילדים בתקופת המשבר הכלכלי הקשה של שנות השלושים והארבעים בתל אביב. מה שמעניין בספר, מלבד התיעוד של המצב הקשה של אלפים רבים של ילדים, הדרך בה מערכות ציבוריות ופרופסיות מגדירות את ה”בעיה”. למשל, בעיית הילדים הוגדרה כבעיה הנובעת מנחשלותם התרבותית של מזרחים, גם אם חלק גדול מן הילדים היו אשכנזים. בכלל אני חושב שכדי להבין את אופי המערכות הציבוריות בישראל יש לחקור את התקופה הנידונה בספר כיון שבאותה תקופה נוצקו כמה מהעקרונות שמובילים מערכות ציבוריות עד היום.

כנראה שיעניין אותך גם: