הטעות הגדולה של יעקב טייטל

אבי יששכרוף מציג במאמר קולע את סוד הצלחת לכידתו של יעקב טייטל.

“ייתכן שהטעות הגדולה של יעקב טייטל הייתה החלטתו לפגוע בלא-ערבים. למרבה הצער, סביר יותר שאם היה טייטל ממקד את פעילותו בפגיעה בפלסטינים, הוא היה ממשיך עדיין לפעול. הניסיון והסטטיסטיקה מלמדים שהטיפול של רשויות החוק בישראל בכל הקשור לאלימות נגד פלסטינים לוקה בחסר, בלשון המעטה.

לפני 12 שנים רצח טייטל שני ערבים ו”יצא להפסקה”. הוא אמנם נעצר לחקירה בעקבות רציחתו של רועה הצאן עיסא מוסעף מחאמרה מהכפר יאטה, אך שוחרר מפאת חוסר ראיות. בדומה למקרי רצח ואלימות רבים אחרים נגד פלסטינים, גם סיפוריהם של נהג המונית ממזרח ירושלים ורועה הצאן מיאטה נעלמו לתוך השכחה עד ששב טייטל, ניסה לפגוע ביהודים ועורר עליו את דעת הקהל, השב”כ ומשטרת ישראל”.

“בבדיקות שערך ארגון “יש דין” במאות חקירות משטרה בהן קיים חשד לעבירות של ישראלים נגד פלסטינים, התגלו דפוסים של כשלי חקירה. בין היתר, התברר כי אפילו בתיקים חמורים, פעולות חקירה בסיסיות אינן מבוצעות. על פי נתוני “יש דין”, 90% מחקירות המשטרה בעבירות אלו, שמבוצעות על רקע אידיאולוגי, נכשלות ונסגרות.

אחד המקרים שבדק הארגון התרחש באחד באפריל 2006. קשיש פלסטיני הותקף על ידי ארבעה מתנחלים בזמן שעבד באדמתו סמוך למאחז “חוות סקאלי” שבצפון השומרון. הוא הוכה בכל גופו בקת הרובה של אחד המתנחלים. בעקבות התקיפה היה הקשיש מחוסר הכרה במשך שלושה שבועות. התיק סווג על ידי המשטרה כגנוז מבלי שנבדקו טענות אליבי של שני חשודים שנחקרו וסיור במקום נערך רק עשרה ימים לאחר האירוע. חשוד נוסף, שלישי, שהמשטרה הזמינה לחקירה, לא נחקר בסופו של דבר.

ישנן עוד לא מעט דוגמאות דומות, שרומזות כי לתחושה של תושבי הגדה ישנה אחיזה במציאות. אולי פשוט מחבלים ערבים מעניינים את רשויות החוק יותר ממחבלים יהודים”.