• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הימין השבדי יכול לחגוג רק בישראל

עמי וטורי

למפלגה השמרנית השבדית, “מפלגת המתונים”, הייתה לאחרונה עדנה. לא חס וחלילה בשבדיה, שבה לפי סיקרי דעת הקהל האחרונים מצבם ומצב שותפיהם לקואליציה עגום עד נואש. דווקא במדינה מזרח תיכונית עיתון כלכלי מוביל קפץ כמוצא שלל רב על איש ימין שבדי שולי יחסית, פיטר שטיין, ועל שר האוצר השבדי. שר אוצר שאכן ראוי בגלל דעותיו לכינוי “ביבי השבדי” אך לא בגלל מה שעשה עד היום. גם מר שטיין וגם שר האוצר השבדי ניסו כנראה (בהנחה שצוטטו במדויק) לא  להיפרד לחלוטין מן האמת ולכן הטקסט העולה מדבריהם כולל אי אלו סתירות קלות. כך למשל מדבר מר שטיין בגאווה על “בתי הספר הפרטיים בשבדיה” אך נאלץ להודות כי אין להם רשות לברור את התלמידים המתקבלים אליהם וכי כל המימון בא ישירות מהמדינה בלא שההורים יוציאו כתר אחד מכיסם ובלא שיהיו מעורבים בדרך כלשהי במימון הלימודים של ילדיהם. שר האוצר השבדי מצידו משתבח בכוונת ממשלתו להוריד את נטל המס הכולל בשבדיה ל 45% תוצר (עדין ב 5% תוצר יותר בישראל) אך מוסיף ומציין שהשבדים נכונים לשלם מיסים גבוהים כי בתמורה הם מקבלים חינוך ציבורי ברמה גבוה, ביטוח רפואי ציבורי איכותי ופנסיות נדיבות. העמדות שמביעים השניים בתרגום לעברית פשוט אינן קבילות פוליטית בשבדיה. ולכן בשבדית הן שר האוצר השבדי והן השרים השמאליים יותר במפלגה השמרנית משתדלים להתבטא אחרת. 

ניתן כמובן לסקור בקלות את כל הפרטים ששני המרואיינים הנכבדים או לחילופין כתב דה מרקר המסור רותם סלע שכחו לציין. אך מאחר והרשימה ארוכה מאוד ומורכבת מפריטים רבים שכבר הוזכרו במספר רב של מאמרים בשפה העברית אסתפק רק בכמה פרטים שנראים לי רלוונטיים במיוחד. כך למשל אמת היא שממשלת המרכז-ימין הפריטה את מונופול יצור האלכוהול המקומי, ובכוונתה למכור את מניות המיעוט שלה בכמה חברות. אבל אין שום כוונה להפסיק את אחזקתה של המדינה ב 100% ממניות חברת החשמל הלאומית  , Vattenfall להפריט את הדואר השבדי הנמצא במלאו בבעלות המדינה או למכור את אחזקות המדינה השבדית ב ס.א.ס חברת התעופה המשותפת לשבדיה, נורבגיה ודנמרק.

נטל המס כאחוז מהתוצר אולי ירד אבל המס השולי המקסימאלי נותר בגובהו הנוכחי 56%-58% ואין כוונה להורידו. כמו כן הכנסות הממשלה הכוללת כאחוז מהתל”ג לא צפויות בהכרח לרדת. בשבדיה בהתאם להנחיות ה O.E.C.D מחושב הונן של קרנות הפנסיה הממלכתיות שבניהול המדינה כחלק מסך הנכסים של המדינה. לארבע קרנות הפנסיה הממלכתיות הגדולות יש צבר הון של למעלה מ 80 מיליארד אירו. זהו גם בערך ההיקף שבו גדול סך נכסים של הממשלה השבדית מסך חובותיה. לכן ההכנסות מריבית ומתשואה על מניות מגדילים את הכנסות המדינה במידה ניכרת. הכנסות אלו גדלות משנה לשנה מאחר וסך הנכסים של קרנות הפנסיה ממשיך לגדול בקצב המהיר מקצב גידול התוצר. קרנות אלו המתנהלות לפי שיקולים מחמירים של הגנה על הסביבה וזכויות עובדים הן כידוע מאפיין לא רק של שבדיה אלא גם של נורבגיה (שבה ההכנסות מהון מהוות מרכיב קבוע בתקציב הממשלה), דנמרק ופינלנד. מדינות שבדומה לשבדיה נהנות ממצב שבו נכסי הממשלה גדולים בהרבה מחובותיה.

גם תיאור ההיסטוריה השבדית לפי גרסת פיטר שטיין מסולף לחלוטין. אך מאחר שמדובר בכלכלן ולא בהיסטוריון ניתן אולי להניח  כי מדובר פשוט בבורות ולא בסילוף מכוון.

למזלה של שבדיה המפלגה השמרנית השבדית אינה חופשית פוליטית ומבנית לממש את חזונם של פיטר שטיין ושר האוצר מטעמה. די בשתי דוגמאות מהחודש האחרון, דוגמאות הקשורות שתיהן בארגוני העובדים השבדים, על מנת להמחיש את המצב.

פסק הדין שהתקבל לאחרונה בית המשפט של האיחוד האירופאי בפרשת Laval  הכיר בזכותם של האיגודים השבדים לאכוף, באמצעות שביתת חרם, את תנאי המינימום של השכר וההטבות הנלוות על חברות זרות המביאות עימן לשבדיה את עובדיהן ( posted workers). עם זאת פסק הדין לא הכיר בעדיפותם של הסכמים קיבוציים שבדים על פני הסכמים קיבוציים מארצות אירופאיות אחרות כל עוד נשמרים תנאי המינימום. מאחר ולא ניתן להפעיל שביתת חרם כלפי מעסיק המכבד הסכם קיבוצי שבדי משמעות ההחלטה היא שגם הסכם קיבוצי הנחות מזה של האיגודים השבדים יכול להגביל את היכולת להשתמש בנשק שביתת החרם. בנוסף בית הדין המליץ לשקול את האפשרות שהשימוש בשביתת חרם יהיה בכל מקרה פרופורציוני לגודל הפגיעה בתנאי המינימום. בתיאום בין האיגודים השבדים ושר העבודה השבדי החבר במפלגה השמרנית הוקמה וועדה מיוחדת שאמורה לנסח תקנות חדשות בעקבות פסק הדין בפרשת Laval .  כתב המינוי של הוועדה האמורה לסיים את עבודתה עד דצמבר 2008 קובע כי עליה א – להציעה תקנות  “שיביאו להחלת מודל שוק העבודה השבדי על posted workers  באופן הטוב ביותר האפשרי”. ב- “לעשות זאת תוך כיבוד פרשנות בית הדין האירופאי ביחס לחוקי האיחוד”. בניגוד לעמדת התאחדות המעסיקים (המובלת בעיקר ע”י מנהלי החברות הגדולות) לא ניתנה לוועדה המלצה לשקול תקנות שיבטיחו כי השימוש בשביתת החרם יהיה פרופורציוני לגודל הפגיעה. מה שאומר כי הממשלה בלחץ האיגודים החליטה להתייחס רק לקביעותיו של בית הדין אך להתעלם לחלוטין מהמלצותיו. כמו כן ההנחיות לוועדה קובעות בעצם כי אליה למצוא דרך שתמנע את היכולת לפגוע בשכרם של עובדים זרים באמצעות הסכמים קיבוציים לא שבדיים. התוצאה היא שממשלת המרכז ימין היא המקדשת את מודל שוק העבודה השבדי הנותן בידי ארגוני העובדים השבדים  עוצמה שאינה נתונה לאף איגוד מחוץ לארצות סקנדינביה (למעט אולי בצרפת בהקשרים מסוימים).

הדוגמא השנייה אינה קשורה לממשלה השבדית אך היא ממחישה את עוצמתם של האיגודים השבדים. עוצמה שאינה תלויה במדיניות הממשלה. בימים האחרונים נערך הקונגרס הכללי של פדרציית עובדי הצווארון הכחול השבדית – ה LO . במהלך הקונגרס התקבלה הצעתה של מחלקה מספר 20 באיגוד עובדי ענף המסחר השבדי.  ההצעה תובעת לחזק את הפיקוח על מנהלי קרנות ההון של האיגודים ולהבטיח כי הם אכן פועלים באופן מלא לכפיית הקוד האתי של הקרנות על חברות בשבדיה ומחוץ לשבדיה. קוד הכולל בין השאר מילוי קפדני של כל אמנות ארגון העבודה העולמי. החלטה מתייחסת גם לקרנות ההון של שתי הפדרציות האחרות שבעניין זה מתואמות לרוב עם ה LO . מדובר בקרנות שהונן הכולל הוא למעלה מ 100 מיליארד אירו. כלומר יותר מהונן של קרנות הפנסיה הממלכתיות. ההחלטה מדגישה כי בראש ובראשונה על הקרנות לפעול נגד חברות הפוגעות בזכות עובדיהן להתארגן ולהקים ארגוני עובדים החופשיים משליטת ההנהלה.

כנראה שיעניין אותך גם: