הכיבוש חוקי, שחורים הביתה
במדינת הקרנפים שלנו לכל מגזר יש קרנף-על משלו. קרנף הוא בעל חיים המתכסה בשריון עבה של שמאלנות נאורה, מציג קבלות, בדרך כלל מזויפות, על רכישתו, ומשתמש בו כדי לקדם אג`נדה ימנית. קרנף-העל של הפוליטיקה הוא אהוד ברק (פליאונטולוגים טוענים שהקרנף הוא קרוב משפחה של עוף החול), קרנף-העל של העיתונות הוא ארי שביט, וקרנפית-העל של מערכת המשפט היא כמובן רות גביזון.
היום שוב יכולנו לקרוא כמה מפניניה של קרנפית-העל בכתבה של שחר אילן ב
כך טוענת גביזון ש”לא נכון שהכיבוש אינו חוקי”. שימו לב לשלילה הכפולה, שנשמעת מקצועית ומתוחכמת לעילא – שונה לגמרי מן האמירה הוולגרית והפשטנית ש”הכיבוש חוקי”, אמירה שגביזון לעולם לא תעז להוציא מפיה (שתי הטענות, כמובן, שקולות לחלוטין מבחינה לוגית). השלילה הכפולה משמשת את גביזון פעם נוספת כדי להפוך את הטענה הבנאלית שתשמעו מכל ימני טיפוסי ברחוב – “לא מאמינים לערבים” – לאמירה הסופר-מתוחכמת (אך השקולה לה לחלוטין) “אני מודה שאינני נמנית עם האופטימיים בעניין השלום עם הפלשתינאים”. נוסיף לזה את ההסבר המלומד ש”המשפט הבינלאומי מכיר במצב של `כיבוש`” (אכן, מעצבי המשפט הבינלאומי לא העלו בדעתם כיבוש שיימשך ארבעים שנה, וגביזון שמחה מאוד לתפוס אותם במילה), והמסקנה ברורה. כל כך ברורה ומלוכלכת (משהו כמו: `ולכן אני תומכת בכיבוש כמצב של קבע`?), שאישה זהירה כגביזון לא תסתכן באמירתה; היא תשאיר זאת לחיילי מג”ב במחסומים, למתנחלות המקללות מחברון, וליתר הפועלים השחורים של המדיניות שגביזון רק רומזת עליה.
גם על השחורים יש לגביזון מה לומר. גם כאן יש בעיה: הרי אסור לדבר במונחים של צבע. אל דאגה: אבירת “הבהירות המחשבתית” תמצא פתרון יצירתי ונפתל. גביזון מציעה להוסיף שני קריטריונים לחוק השבות. סליחה, סליחה, סליחה: לא להוסיף ולא קריטריונים. גביזון בסך הכל מציעה “לבחון מחדש כמה מהנחות היסוד של חוק השבות”: זה נשמע הרבה יותר אקדמי ומתורבת מאשר סלקציות וסעיפי חוק. מצד אחד, יש לה בעיה עם “מי שאין לו שום עניין בחיים יהודיים, ושלעתים הוא אף חבר בקהילה דתית ולאומית אחרת” (כאן אולי עוד מדובר גם על מהגרים מחבר המדינות); מצד שני, יש לה בעיה עם “מי שיתקשה להשתלב בחברה הישראלית מבחינת המודרניות ורמת הפיתוח הכלכלי”. נו, חברים? עשיתם אחד-ועוד-אחד? גם לא-יהודים וגם לא-מפותחים – מה יצא? ואללה! הנה: “הדבר הודגם בצורה דרמטית בקשיים שנלוו לקליטתם של עולי אתיופיה”. ממש במקרה יצאה לה הדוגמה הזאת. זה לא בגלל שהם שחורים, מה פתאום?!
הפלאש-מורה הם באמת בעיה גדולה. בשביל אנשים כמו גביזון, כלומר. הם באמת הורסים את כל הגבולות שהגזענות הישראלית מושתתת עליהם. שחורים אבל יהודים, יהודים אבל נוצרים, נוצרים אבל אפריקנים – מה יכול להיות גרוע מזה?! ממש כאילו ירדו משולחן השרטוט של הומי באבא כדי לקלקל לנו כאן את כל הדיכוטומיות. אז שיישארו להם שם באתיופיה. זה לטובתם, כמובן: הרי עולה פלאש-מורה “יתקשה להשתלב בחברה הישראלית”. שוב, שימו לב לאמנות הניסוח: העולה הוא זה שיתקשה להשתלב, לא החברה הישראלית תתקשה לשלב אותו. הבעיה היא שלהם, של העולים, הם עלולים חלילה לסבול כאן אצלנו. ומה יהיה עליהם? על זה גביזון לא מדברת. זה כבר מלוכלך מדי. בשביל זה, שוב, יש צבא של פקידים במשרד הפנים ובסוכנות.
יש צורך להזכיר מה יהיה עליהם? אלפי פלאש-מורה תקועים עכשיו במחנות באדיס אבבה ובגונדר, אחרי שמכרו את כל רכושם על סמך ההבטחות להבאתם ארצה, ואין להם לאן לחזור. עם כל חודש שהם במחנות האלה, שיעור נשאי האיידס בקרבם הולך ועולה (ומה הפלא? מה יעשה איכר ממורמר, מובטל ומרושש, בעיירה באתיופיה? ילמד משפטים?). כך שבסופו של דבר הבעיה הזאת עשויה להיעלם מעצמה. יישאר רק הכתם, ואולי המחנות שהפכו לבתי קברות. איך אומרים? אצלנו באירופה זה לא היה קורה.


