הכיעור בשוד האנושי
שיר לשבת של מדור השירה באסטה
בֵּן 88 הִתְפַּרְסֵם לְרֶגָע:
בֵּן- בְּלִיַעַל תָּקַף אָדָם קָשִׁישׁ
שָׁדַד וְגַם שָׁבַר לוֹ אֶת הָאַף,
אֶת כַּף הַיָּד וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת
כְּבָר לא אַלְמוֹנִיּוֹת.
בֵּן 88 הִתְפַּרְסֵם לְרֶגַע
עִם רִבּוּי מִקְרֵי הַפֶּגַע
הִתְבָּרֵר שֶׁהַזָּקֵן הָיָה פָּסַל
עֲכְשַׁו אַלְמָן שֶׁמִּפְּאַת גִילוֹ
זָרַק אֶת חֳמָרָיו לַסַּל
וְנוֹתַר לו רַק מַקְלוֹ
לְכַיֵּר עַל הָאַסְפַלְט אֶת כְּאֵבוֹ
זַב דָּם הַצַּעַר וּמֻכֶּה עֶלְבּוֹן מָרִיר
בֵּן הַגְּבוּרוֹת מַבְטִיחַ הַבְטָחָה עִקֶּשֶׁת
(“כִּי אֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת”),
לָשׁוּב וּלְפַסֵל אֶת
הַכִּיעוּר בְּ שֹׁד הָאֱנוֹשִׁי
כְּחמֶר רַךְ עַל לֵב שֶׁל אֶבֶן.
עִם רִבּוּי מִקְרֵי הַפֶּגַע
הִתְבָּרֵר שֶׁהַזָּקֵן הָיָה פָּסַל
עֲכְשַׁו אַלְמָן שֶׁמִּפְּאַת גִילוֹ
זָרַק אֶת חֳמָרָיו לַסַּל
וְנוֹתַר לו רַק מַקְלוֹ
זַב דָּם הַצַּעַר וּמֻכֶּה עֶלְבּוֹן מָרִיר
בֵּן הַגְּבוּרוֹת מַבְטִיחַ הַבְטָחָה עִקֶּשֶׁת
(“כִּי אֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת”),
לָשׁוּב וּלְפַסֵל אֶת
הַכִּיעוּר בְּ שֹׁד הָאֱנוֹשִׁי
כְּחמֶר רַךְ עַל לֵב שֶׁל אֶבֶן.


