• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הסימפטום והמחלה

אילנה ברנשטיין

בסוף שבוע אחד המדינה רועשת לנוכח שתי פרשיות שמסוקרות בהרחבה באמצעי התקשורת: גואל רצון ושרה נתניהו. לכאורה אין קשר בין שתי פרשיות אלה, אך מבט נוסף מגלה כי הדמיון ביניהן רב על השוני. גואל רצון ושרה נתניהו, שניהם יחד וכל אחד לחוד, הם סימפטום של אותה מחלה. גידול ממאיר שבמילה אחת נכנה אותו – הכיבוש.

קל מאוד להיאנח לנוכח הידיעה המזעזעת ולראות בגואל רצון בן אדם חשוך ולדבר על מערכות היחסים שהוא מנהל עם נשותיו וילדיו במושגים של “החזקה בתנאי עבדות”, כשם שקל להזדעזע מיחסי העובד-מעביד ששוררים בין שרה נתניהו (ובנימין נתניהו) לסוכנת משק הבית שלהם, ולראות בהם “התעללות, השפלה ועושק” ולמעשה “החזקה בתנאי עבדות” ותחת איומים. מה שקשה יותר להבין הוא שאחרי 62 שנות כיבוש הפרספקטיבה שלנו כאזרחי המדינה התהפכה. איננו מסוגלים עוד להבחין בין טוב לרע ואי אלה תכונות קולוניאליסטיות אדנותיות גסות ומכוערות דבקו בכל אחד מאיתנו, שלא לדבר על פשעים של ממש שהמדינה והצבא מבצעים בשם אזרחי המדינה כולה.  פשעים שמהווים השראה גם לאזרחים שאינם פעילים בשרות המדינה או הצבא. פשעים שאילו התגלו בקרב אזרחים מסוג א (יהודים או יהודיות) היו זוכים לאותו צקצוק לשונות צדקני, אך גם להעמדה לדין.

אם בימים של שגרה אנו מתייחסים ליותר משלושה וחצי מיליון פלסטינים כאל אזרחים מסוג ב או ליתר דיוק כאל לא-אזרחים וממילא כאל לא-בני אדם – כאלה שניתן לטרטר אותם, לעצור אותם, להטיל עליהם סגר, לפגוע בגופם בנפשם, להגביל את חופש התנועה שלהם, להעמיד אותם במחסומים, לנצל אותם, להפקיע את אדמותיהם וכן הלאה וכן הלאה – אין תמה אפוא שההשפלה, העושק, תנאי העבדות וההתעללות פוגעים כבומרנג גם בנו. לא נעים, אין מה לומר. אבל לגמרי לא מפתיע. סבתא שלי היתה אומרת “מי שישן עם כלבים אל לו להתפלא אם יתעורר עם פרעושים.”

בסוף, והסוף כבר כאן, הכיבוש פוגע בכל אחד ואחת מאיתנו. הכיבוש לא מתחיל מעבר לחומה ואין בכוחה של החומה (גם אם היא תקיף את ישראל כולה, כפי שאיים בשבוע שעבר נתניהו)  להסתיר את הכיבוש, שצמח לו כחטוטרת על גבנו, וגם לא להגביל אותו ואת דרכיו לחלק מהאוכלוסייה בחלק מהמקומות. הכיבוש נמצא בתוכנו. הוא נמצא בכל בית, בכל רחוב, בכל שכונה, בכל סניף של קופת חולים, בכל מקום עבודה, בכל בילוי, בכל חופשה. אנחנו הכיבוש, ומה שאנחנו עושים “להם” נעשה גם לנו ומה שאנחנו עושים “להם” אנחנו עושים לעצמנו. כשהמדינה שאנו חיים בה מפלה בשיטתיות יותר משלושה וחצי מיליון בני אדם ושוללת מהם את זכויותיהם יום-יום, שעה-שעה, זה קורה גם לנו, האזרחים מסוג א. כי אחרי ככלות הכול גם “הם” וגם “אנחנו” סרים לאותה מרות שלטונית.

ואגב שרה נתניהו, אשמח לברר מה חלקו של ראש הממשלה בפרשת סוכנת הבית. האם ראש הממשלה גר בבית, האם הוא אוכל בבית, האם הוא ישן על המיטה המוצעת, גם אם אינה מיושרת לימין בהוראת שרה נתניהו. או שמא סוכנת משק הבית של ראש הממשלה כלואה במרתף ומגיחה למטלותיה כל אימת שראש הממשלה יוצא מן הבית.  כך או כך יקשה עליו להתנער מאשמה.   

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: