העתיד של ויסקונסין

היום יתקיים דיון בעתידה של תוכנית ויסקונסין בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. דיון זה הוא רב משמעות כיון שהתוכנית הנוכחית אמורה להסתיים עד סוף החודש ובלעדי החלטה של הכנסת היא אמורה לסיים את תפקידה, ורצוי שכך. משרד התמ”ת ורבים אחרים הציעו תוכנית שאמורה להיות משופרת לעומת הקיים ובאותה הזדמנות ולהרחיבה לכל תחומי מדינת ישראל. עם כל השיפורים התוכנית עדיין גרועה, ממררת את חיי המשתתפים ואינה ממלאת את ייעודה.

בעיתונים נמצא הרבה דברי שבח לתוכנית והרבה פחות דברי ביקורת, כמו כן יש מסע פרסום די נרחב ברדיו המהלל ומשבח את התוכנית. מלבד פרשני הכלכלה אפילו המשנה לנגיד בנק ישראל הטריח את עצמו לכתוב עד כמה התוכנית מועילה ורצויה אבל במשפט האחרון של מאמרו הוא כותב: “אין תוכנית אחרת, ואם נגנוז את זו, נצטרך בעוד כמה שנים להמציא אותה מחדש, אך אז כבר יהיו בישראל עוד עשרות אלפי נזקקים המקבלים קצבאות, ושוב נשאל את עצמנו כיצד מצמצמים את הפערים הגדלים בחברה”. ממש תירוץ מנצח אין משהו אחר אז נסתפק בקיים, סוף המשפט ממש מבריק כאילו שעם התוכנית הפערים בישראל ממש קטנים.

אבל למה לתת במה למחייבים את התוכנית ששונתה כבר שלוש פעמים מאז שהתחילה כיון שהיו בה כשלים ללא סוף. אבל עם כל השיפורים התוכנית עדיין פרטית ונותנת לחברות פרטיות מנדט לשלול גמלאות, עדיין התוכנית אינה מספקת הכשרה מקצועית אמיתית, עדיין רוב האנשים בעיקר נשים מועסקות במשרות חלקיות בשכר נמוך, ועדיין אנשים נדרשים לבלות עשרות שעות במרכזים כמעט כעונש. מה שבטוח שהתוכנית לא מייצרת מקום עבודה אחד אלא דוחקת למה שקרוי שוק עבודה עוד עובדות ועובדים שכישוריהם לא שופרו שנתונים לניצול של מעסיקים.

מספר ארגונים חברתיים (האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט-רבנים לזכויות אדם, הקשת הדמוקרטית המזרחית וסינגור קהילתי) פרסמו מסמך הבודק את הטענות של מצדדי התוכנית ומתברר שגם העובדות שמוצגות אינן ממש עובדות, למשל, אלו מתגאים ששיעור ההשמה הוא 50% אף שבפועל הוא 28%. רצוי לקרוא את המסמך כדי לקבל תמונה אמיתית יותר של התוכנית.

מי שרוצה שאנשים יעבדו צריך לייצור מצב שבו עבודה לא תהיה תחליף לקצבאות אלא עבודה תאפשר חיים בכבוד ומחוץ לטווח העוני. כל עוד זה לא נעשה, שום שיפור במשהו  שהינו לקוי מראש לא יעזור.