השוואת טקסטים, נלסון, סלע המשבר של 1873
לפני כשבועיים קראתי מאמר מעניין של היסטוריון בשם <StrippedTag/FONT>נלסון<StrippedTag/FONT> אשר השווה את המשבר הכלכלי הנוכחי למשבר של 1873, ולא למשבר של 1929, בשל המאפיינים הדומים שלהם שקשורים לבועת נדל”ן, משכנתאות ואגרות חוב למיניהן יחד עם סחורה זולה ממדינה מתפתחת, אז ארה”ב היום סין. קראתי את המאמר בעיון וחשבתי להפנות אליו כמאמר שכדאי לקרוא, לא עשיתי זאת כי היו דברים דחופים יותר לכתוב עליהם. כמה ימים לאחר מכן קראתי מאמר במוסף הכלכלי של הארץ שנכתב על ידי <StrippedTag/FONT>רותם סלע<StrippedTag/FONT>: “1873: משבר הסאבפריים הראשון וראשית הציונות” גם את המאמר הזה קראתי בעיון. כיון שמצא חן בעיני ששני אנשים כמעט באותו זמן יורדים לעומקם של דברים ואינם נסחפים להשוואה המתבקשת בין עכשיו ל-1929.<StrippedTag/FONT>
אלא שהרגשתי חוסר נוחות מסוימת במהלך הקריאה, הדמיון בין שני המאמרים נראה לי גדול מידי. בכל זאת הנחתי לנושא, אבל לאחר זמן זה הזכיר עבודות שאני מקבל מתלמידים ולעיתים אני חש את אותה חוסר נוחות שנובעת מדמיון ייתר. כדי להיות בטוח שאני לא סתם מדמיין החלטתי לערוך השוואה יותר קרובה בין הטקסטים.<StrippedTag/FONT>
<StrippedTag/FONT>
להלן כמה פסקאות משני הטקסטים: עברית: “הבנקים הבריטיים, שהיו באותן שנים לב המערכת הפיננסית העולמית, נפגעו קשות מהמשבר במרכז אירופה – וקפצו את ידם בחלוקת אשראי למוסדות פיננסיים ביבשת, מחשש להפתעות הטמונות במאזניהם בדמות חשיפה למשכנתאות מסוכנות שלא ייפרעו לעולם. הריבית הבין-בנקאית זינקה, ועמה מחיר האשראי. האש בשדה הקוצים הפיננסי התפשטה אל מעבר לאוקיאנוס האטלנטי, והיכתה בחברות הרכבות האמריקאיות הרעבות להון”.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנגלית:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“As continental banks tumbled, British banks held back their capital, unsure of which institutions were most involved in the mortgage crisis. The cost to borrow money from another bank — the interbank lending rate — reached impossibly high rates. This banking crisis hit the United States in the fall of 1873. Railroad companies tumbled first”.<StrippedTag/FONT>
עברית: אנשי עסקים בעלי כיסים תפוחים ביצעו עסקות במחירי חיסול, והובילו תהליכים של התאגדות בכלכלה האמריקאית. כך נולדו ענקי התעשייה האולטרה-עשירים, שיכונו מאוחר יותר ה”ברונים השודדים”. שני הבולטים שבהם, אייל הפלדה אנדרו קרנגי ואייל הנפט ג`ון רוקפלר, יצאו מחוזקים מהמשבר, וסייעו מאוחר יותר ליצירת התעשייה הכבדה המודרנית ולהובלת ארה”ב לעידן נוסף של צמיחה – שלוותה בהתרחבות דמוגרפית בסוף המאה ה-19. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנגלית:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“The long-term effects of the Panic of 1873 were perverse. For the largest manufacturing companies in the United States — those with guaranteed contracts and the ability to make rebate deals with the railroads — the Panic years were golden. Andrew Carnegie, Cyrus McCormick, and John D. Rockefeller had enough capital reserves to finance their own continuing growth. For smaller industrial firms that relied on seasonal demand and outside capital, the situation was dire. As capital reserves dried up, so did their industries. Carnegie and Rockefeller bought out their competitors at fire-sale prices. The Gilded Age in the United States, as far as industrial concentration was concerned, had begun”.<StrippedTag/FONT>
עברית: “כשאשראי בגיבוי ממשלתי זרם כמים ברחובות האבן הציוריים של אירופה הקלאסית, נהנתה היבשת מתור זהב קבלני. תקופה זו כונתה “תור המייסדים”, ובה נבנו בין השאר בית האופרה של פאריס, מוזיאון הטבע של וינה, בית העירייה של ברלין וטירת נוישוונשטיין – שסיפקה השראה לוולט דיסני בבניית פארק השעשועים הראשון שלו. מחירי הקרקעות, שלא הפסיקו לעלות, גירו את הדמיון ואת תאוות הבצע של הספקולנטים והיזמים, ששיעבדו שלדים לא גמורים כדי להמשיך להתרחב, לכבוש, לבנות ולהתעשר”.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנגלית:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“Mortgages were easier to obtain than before, and a building boom commenced. Land values seemed to climb and climb; borrowers ravenously assumed more and more credit, using unbuilt or half-built houses as collateral. The most marvelous spots for sightseers in the three cities today are the magisterial buildings erected in the so-called founder period”.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
עברית:” בספטמבר 1873 ניסה בית ההשקעות של ג`י קוק לגייס כמה מיליוני דולרים לטובת חברת הרכבות הצפון-מערבית. חוסר הצלחתו הוביל לבהלה רבתי ולקריסת בנק ההשקעות עוד באותו החודש. הקריסה הובילה להערכה מחודשת לגבי איכות החוב של כלל מגזר הרכבות, ושוק המניות האמריקאי החל לצנוח – במקביל לקריסה של מאות בנקים בשנים שלאחר מכן. בועה נוספת התפוצצה”. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנגלית:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“Then, as short-term lending rates skyrocketed across the Atlantic in 1873, the railroads were in trouble. When the railroad financier Jay Cooke proved unable to pay off his debts, the stock market crashed in September, closing hundreds of banks over the next three years”.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
במאמר בעברית כבר בכותרת נמצא נושא הציונות חשבתי שמוגזם יהיה לטעון שהחוקר האמריקאי יעלה טיעון בנוגע לציונות, אלא שמסתבר שגם הוא מתייחס לעליית האנטישמיות בעקבות המשבר, אלא שבטקסט בעברית יש הרחבה לדברים שנכתבו במאמר באנגלית.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
עברית: “למשבר הסאבפריים הראשון היו תוצאות נוספות, מפתיעות יותר או פחות. הראשונה שבהן היא החרפת האנטישמיות. ב-1881, בשוליה הדרומיים של האימפריה הרוסית, התרחשו “הפרעות בנגב”, שורה של פוגרומים ביהודים, שהואשמו בין השאר במצב הכלכלי. פרעות אלה הובילו את יהודה לייב פינסקר להתפכחות מחלום ההתערות בחברה האירופית ולכתיבת ספרו המפורסם “אוטואמנסיפציה”, שבו קרא להקמת מדינה יהודית”. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנגלית:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“In Central and Eastern Europe, times were even harder. Many political analysts blamed the crisis on a combination of foreign banks and Jews. Nationalistic political leaders (or agents of the Russian czar) embraced a new, sophisticated brand of anti-Semitism that proved appealing to thousands who had lost their livelihoods in the panic. Anti-Jewish pogroms followed in the 1880s, particularly in Russia and Ukraine. Heartland communities large and small had found a scapegoat: aliens in their own midst”.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
גם כך הארכתי מספיק, אבל מי שיעיין במאמרים ימצא דברים דומים נוספים. אילו הייתי מקבל עבודה שהייתי מוצא טקסט הדומה לה כמו ששני אלה שלמעלה דומים הייתי מבקש שהנושא ייבדק על ידי רשויות האוניברסיטה כמקרה של העתקה. אילו היה נכתב שהמאמר בעברית מבוסס על המאמר באנגלית וכולל מספר תוספות לא גדול זה היה נראה הרבה יותר טוב, אבל לא כך הוא. חדי העין שביניכם יטענו שהמאמר בעברית פורסם בשבעה באוקטובר בעוד שהתאריך שמופיע על המאמר באנגלית הוא ה-17 באוקטובר כך שסביר יותר שהמעתיק הוא החוקר האמריקאי. כאן אני צריך להיכנס לתיארוך של מאמרים באינטרנט, כדי שלא נתווכח הנה קישור שמתייחס למאמר באנגלית ומביא קטעים ממנו <StrippedTag/FONT>בשלושה באוקטובר<StrippedTag/FONT>.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>


