• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לשמור על הכלכלה, לשחד את ההון

שוב נשמעות זמירות הקיצוץ בקצבאות, כשנושאת הדגל התורנית היא ישראל ביתנו. איציק ספורטא מסביר שוב מדוע מדובר בהגיון מעוות שיצמיח בקצב מסחרר עוד יותר את העוני במחוזותינו
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל”ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

העובדה שראש הממשלה, זה שאפילו לא יכול לנהל את פינת הקפה שלו בלי אישור ממישהו, יכול לומר בלי למצמץ את המשפט הבא: “הבנו שהתקבולים גדלים דווקא כשהמסים קטנים”, מראה עד כמה אנחנו חיים בבועה של הטעייה מתמשכת. וכששר החוץ, המומחה לענייני קש וגבבה, אומר: “אין טעם לקצץ מבלי להוריד קודם את קצבאות הילדים וזאת הגישה הנכונה. העלאת מסים פוגעת בהשקעות ובצמיחה. צריך לעשות תיקונים מסוימים אבל חייבים לעשות העברה של כספים מהקצבאות לצמיחה לפני שמעלים מסים, כמו שנעשה ב-2003″, מבינים עוד יותר עד כמה ראשי השלטון, החלוקים כביכול בדעותיהם, בעצם הם סוחרי גרוטאות.

אביגדור ליברמן. נושא הדגל של הקיצוץ בקצבאות

המחסור בהכנסות בישראל הוא בעיקר תוצר של הפחתות מס החברות והמס ליחידים של השנים האחרונות. בשנים הללו ירד מס החברות באחוז לשנה. הייתה צריכה להיות מחאה של מאות אלפים כדי שתבוא ועדה ותעצור את ההפחתות הללו. ידוע לנו שיש חברות בישראל, ובין העשירות שבהן, שנהנות מהטבות מס מופלגות. למשל, שיעור המס של טבע הוא 4%, שזו ממש בדיחה. נחשפנו גם לאחרונה לדיון בנושא מס של חברות שקיבלו הטבות במיליארדים בתנאי שאת הרווחים ישקיעו כאן, אבל כעת חברות אלו רוצות להשקיע במקום אחר ועל כן עליהן לשלם מס כמו שכתוב בספרים, אבל למה לעשות זאת כששר האוצר ויועציו טוענים שיש לתת להן הנחות, כי אם לא – יבוא סוף לעולם כמו שאנחנו מכירים אותו.

בעצם, הטיעון שלהם נשמע פרגמטי, לא כדאי להתעקש עם חברות חזקות שעתידנו נתון בידיהן ועדיף לקבל מס כלשהו במקום כלום. הייתי מתייחס איך שהוא לטיעון הזה אם לא היו אותו שר ויועציו ששים לקצץ ולהחמיר עם סתם תושבים. אז בעולם האבסורדי שהמערכת הפיננסית העולמית יצרה בשיתוף פעולה של השלטון במדינות השונות, ושל כל מיני אידיאולוגים של רעיונות שמקומם בפח האשפה, הדרך היחידה לשמור על הכלכלה היא לשחד את ההון ולרדות בבני אדם, כאילו שאין שום פיתרון אחר.

לא מזמן פורסם, ששכרם הכולל של תשעה ממנהלי אפל ל-2011, זאת שמייצרת את המכשירים שרבים מחשיבים כפאר היצירה האנושית,  שווה לשכרם של 95,000 העובדים שמייצרים את המכשירים בסין. בחישוב פשוט נמצא שהמנכ”ל לבדו משתכר כמו 81,000 מעובדיו. זה העולם שדימיונם הקודח של הנתנייהואים מייצר.

לנתניהו חובר שר החוץ שלו שגם לא רוצה להעלות מיסים וגם לא רוצה לקצץ, והוא מוצא הפיתרון שכבר ב-2002 ו-2003 היה ועודנו פגיעה מתמשכת בכל מי שאינו בעל הון או חברה עשירה. קיצוצים בקצבאות, בעיקר קצבאות ילדים. אז בפעם האלף, קצבאות הילדים בישראל נמוכות משמעותית מקצבאות במדינות אחרות, כמו כל קצבה כמעט עלי אדמות. הורדת קצבאות הילדים הצמיחה את העוני שלהם בקצב שלא היה מבייש צמיחה של כל דבר, מעל 61% בין השנים 1998-ל-2010, כאשר העלייה המשמעותית הייתה בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בעקבות תוכניותיו הכלכליות המזהירות של שר האוצר, ששמו במקרה זהה לזה של ראש הממשלה הנוכחי.

גם בלי לפשפש בנתונים, ההתייחסות לקצבאות ילדים כהוצאה לא פרודוקטיבית היא הרבה יותר מטיפשות. ישראל היא אחת המדינות שבהן קיימות מפלגות שהגאווה היחידה שלהם היא קיצוץ קצבאות הילדים, כזאת הייתה שינוי ובעצם כך גם הליכוד, שדואגת לכל מתנחל ופוגעת בלי להסס במאות אלפי ילדים. ועכשיו יש לנו את ישראל ביתנו כנושאת את דגל קיצוץ קצבאות הילדים.

במקום לדבר על קיצוץ מיסים, קיצוץ בקצבאות, יש להעלות את ההשקעה בחברה, לא כמו שוועדת טרכטנברג מבקשת, אלא הרבה יותר, וכבר כתבתי את המספרים לא פעם. כדי להגיע לממוצע של המדינות המפותחות יש להשקיע עוד 50 מיליארד שקל, ואם רוצים להדר יש להשקיע מעל למאה מיליארד שקל. כל עוד נמשיך להתבוסס בטיעוני הסרק של ראש הממשלה ועכשיו גם שר החוץ וכל יתר המומחים בעיני עצמם, הפערים יגדלו ואנחנו נישאר הרחק מאחור.

כנראה שיעניין אותך גם: