משרד האוצר המקצועי והאידיאולוגי זקוק לתשדירי פרסומת כאילו היה אחרון יצרני המוצרים. לא רק זאת אילו היו בוחנים את הפרסום לפי אמות מידה של אמת בפרסום היה מתגלה שהאמת היא לא בדיוק מוצר חשוב במסדרונות בהם נקבעת המדיניות הכלכלית של הממשלה. בימים האחרונים, מי שלרוע מזלו מאזין לרשת ב`, חשוף לפרסומת הבאה להצדיק את הפרטת הנמלים. בתשדיר שבירת המונופול כדאית כי היא תפחית מכוחם של העובדים. כאשר ייוצרו שתי יחידות עצמאיות, חיפה ואשדוד, לא יהיו שביתות ושכר העובדים וההטבות ירדו וזה אולי יפחית את המחיר. נראה שהמטרה הראשונה היא שבירת כוחם של העובדים. האם זה יביא להורדת מחיר, לא בטוח. האם זה יביא לתחרות גם כן לא בטוח. בכל הדיון הזה שוכחים שמי שקובע את המחיר ואת השכר הוא בסופו של דבר משרד האוצר. אילו לא ישבו שם חדלי אישים הם היו יכולים לפעול כך שהמחיר והסכמי השכר יהיו אחרים. יותר קל לבזבז שלושה מיליון שקל בפרסומות, ולשלם 32000 שקל לחודש ליועץ המצטנן מתפקידו הקודם באוצר, מאשר לחשוב כיצד לשפר את השרות בלי התווך של תחרות מדומיינת.
בעצם משרד האוצר אומר לנו שאינו רוצה שהנמלים יהיו בידי המדינה כיון שאינו יכול לשלוט בהם, על פי תפיסתו הגורסת שהממשלה לא צריכה לנהל שום דבר. אם כך כיצד משרד האוצר יכול לנהל את תקציב המדינה ואת משרדי הממשלה. ליתר דיוק כיצד משרד האוצר יכול להתנהל בעצמו. יש בו ראשיי אגפים לרוב ומאות עובדים שגם אותם צריך לנהל. אולי הם יודעים לנהל אבל הם שומרים את יכולת זו לשוק הפרטי שם הם משתכרים משכורת גבוהה בהרבה מאשר משכורתם בשרות הציבורי.
נושא שקשור לעניין הוא פרסום של חברת בשם בי.די.אי אשר קבעה שהשביתות בישראל נגרמות כיון שבישראל אחוז העובדים המאוגדים הוא בין הגבוהים ביותר במערב. שוכחו את מדינות סקנדינביה שם אחוז ההתאגדות גבוה בהרבה מישראל, שכחו גם כנראה את אחוז העובדים אשר תנאי העבודה שלהם מוסדרים באמצעות הסכמים קיבוציים, מספר זה חשוב כיון שישנן מדינות בהן אחוז המאוגדים נמוך מאוד ואחוז המועסקים באמצעות הסכמים קיבוציים גבוה מאוד. צרפת היא דוגמה קיצונית ומעניינת, בעוד אחוז המאוגדים נמוך מ-10% אחוז המכוסים הוא מעל ל-90%. בישראל המספרים הם בין 40-45% מאוגדים ו-56% מכוסים. על פניו נראה שהמחקר מתעלם מכמה הבחנות חשובות שבלעדיהם אי אפשר לדון בנושא בצורה רצינית. מלבד זאת הקישור בין שיעור המאוגדים לשביתות בלי לקחת בחשבון גורמים נוספים אינו נכון. למשל, מספר ימי העבודה שאבדו למשק הישראלי בשביתות היה נמוך יותר כאשר אחוז המאוגדים היה מעל ל-80% . משום מה יש לי הרושם שהמסקנה המקשרת מאוגדים לשביתות היא תולדה של מהלך שנועד להצדיק את המאבק הגדול של האוצר והמעסיקים בארגוני עובדים.
זכותם של העובדים להתארגן היא זכות יסוד שום מניפולציה של נתונים ודלגיטימציה באמצעות פרסומות ברדיו לא ישנו את העובדה הזו.