התקשורת עם העם
אין חשש שפטריוטיזם לאומני, אופורטוניזם וחנופה יפגעו במעמדם של אנשי תקשורת. אברי גלעד שדר, בדרן, מורה רוחני מואר, שמאלני שהתפכח ולוחם דגול למען איכות הסביבה וזכויות העם הטיבטי, מתפרנס מזה לא רע בשנים האחרונות.
שתי זוטות המבטאות את רוח הנושבת בימים אלה בתקשורת הישראלית.
“ח”כ ג`מאל זחאלקה מבקש מאברי גלעד להתנצל על שקרא לו “מנוול“, בתוכנית הבוקר שלו “העולם הבוקר”. גלעד כינה את הח”כ כך ביום חמישי (3 באפריל), ואף חזר על כך פעמיים, לטענת הח”כ. זחאלקה פנה במכתב לנציב תלונות הציבור.
הדבר אירע לאחר שאיתן שוורץ הציג בתוכניתו בערוץ 2 קטע וידיאו שבו נראה חבר הכנסת ג`מאל זחאלקה (בל”ד) נואם ומתבטא בחריפות נגד המחסומים בשטחים הכבושים. זחאלקה טוען לא רק נגד גלעד, אלא אף קובל על שהילה קורח, המגישה הנוספת של התוכנית שהיתה באולפן, לא הגיבה על מה שהוא מכנה “הכפשה והשמצה” ו”עברה על כך לסדר היום כאילו דבר לא אירע”.
ובגלי צה”ל גילו רגישות דומה.
“לפני שבועיים רואיין ח”כ אחמד טיבי (תע”ל) בתחנת השידור הצבאית בתוכנית “מה בוער”. המגיש, העיתונאי רינו צרור, ביקש לדבר עם טיבי על העימות המילולי שהתפתח בינו לבין שרת החוץ, ציפי לבני, בכנס בקטאר. בראשית הראיון נשאל טיבי לתגובתו על דרישתו של ח”כ אביגדור ליברמן להדיחו אותו מהכנסת משום שטען בדוחא כי ישראל מפלה לרעה את אזרחיה הערבים ומיישמת משטר אפרטהייד בשטחים. טיבי השיב כי עמיתו לבית המחוקקים הוא “מהגר פשיסטי”, וצרור שאל אותו בתגובה: “למה הקללות האלה?” אלא שטיבי סירב לחזור בו וצרור החליט לקטוע את הראיון”.


