• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

זיק של תקווה

יוסי דהאן

ושוב הדפוס חוזר על עצמו, ללכת לישון בלילה כששמעון פרס מוביל בסקרים ובתוצאות החלקיות ולהתעורר בבוקר ולקרוא שהיריב ניצח. אבל בניגוד לפעם הקודמת, תמונות צהלה ממטה ביבי נתניהו, הבוקר ההרגשה אחרת. אני לא יודע האם זה, כפי שאמר פעם ראש האגף לטריקים מלוכלכים במפלגת העבודה – אהוד ברק, “שחר של יום חדש”, אבל לראשונה מזה נצח ניצת בפוליטיקה הישראלית זיק של תקווה, אפשרות לשינוי, ניעור וטלטלה של מימסד עייף, ציני ושבע. לאחר שנות דור של “קפיטליזם חזירי” ו”המתת חסד” של סדר היום החברתי, מתעורר סיכוי לסדר יום אחר. בינתיים מדובר רק בסיכוי והבטחה. מישהו חולל סערה במים העומדים של המדמנה הפוליטית הישראלית.

והסערה הזו יצרה הבוקר קבוצות גדולות של בעלי זרוע לא מרוצים. פרס הוא לוזר, אבל לא ניתן ליטול ממנו את היכולת המופלאה למרר את חיי יריביו למפלגה, אהוד ברק, יועציו המשפטיים וחבריו בעלי ההון ממגדלי הזכוכית התל אביביים, לא יעניקו ל”ילד החוץ” המזרחי מעיירת הפיתוח שנייה של חסד. חיים רמון, דליה איציק, ודמויות נצחיות אחרות מהפנתיאון הפוליטי של מפלגת העבודה מעיינים הבוקר בתקנוני המפלגה במטרה לארגן ליושב הראש החדש כינוס ועדה מסדרת או ועידת זובור שלא מן המניין. טומי לפיד כבר יצא הבוקר בקריאה לכל חברי הבורגנות הישראלית להתייצב אל מול האיום החדש, אלה כבר יידעו לפענח את המסרים הגזעניים הסמויים. גם אוריאל לין וחבריו הראיסים, בעלי חברות כוח האדם,  והמעסיקים שאולי יצטרכו להעלות את שכר המינימום, לא מתכוננים לראות כיצד היתרה בחשבון הבנק שלהם מפסיקה לטפס.

הפוליטיקה הישראלית וגם העולמית מליאה בדוגמאות של פוליטיקאים סוציאל דמוקרטיים בעלי מצע פרוגרסיבי שהגיעו לשלטון ועברו תוך זמן קצר תהליכי מהירים של שינוי אישיות ואמצו את סדר היום הניאו ליברלי המיליטריסטי השמרני הישן. חלקם לא יכלו לעמוד מול כוחות הנגד והגיעו למסקנה שעל מנת לשרוד אין ברירה אלא לקבל את כללי המשחק.

אנשים שתומכים בסיכוי של הבחירה בפרץ לחולל שינוי (כן, השינוי לא מושלם וגם המועמד לא מושלם) יצטרכו להצטרף למאבק  מול כוחות הנגד הרבים הללו, אבל הם גם יהיו חייבים להשגיח עליו מקרוב, לשמור שריטוריקת התקווה הזו לא תתמצה בהמשך קיומה של המציאות הפוליטית והחברתית המוכרת והמסואבת. 

דרור ניסן כותב כהרגלו חד ומדוייק על “רוח פרצים”.

תום שגב מרוצה מעמיר פרץ “הוא לא התבכיין, לא טען שדפקו אותו כי הוא מרוקאי; לא האשים את התקשורת“.

כנראה שיעניין אותך גם: