• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

חוץ מלקרוא לו שקרן

“ניו יורק טיימס” מגביר את הביקורת על ישראל בכלל וביבי בפרט
טל שניידר

“בתחילת הקדנציה שלו, ביבי נתניהו הקדיש שעות רבות כדי לשכנע את ברק אובמה שהוא רציני בנוגע לעשית שלום עם הפלסטינים. רק אדם בעל קו נוקשה כמוהו יכול היה להצליח בכך. הלוואי וכך היה”, נכתב במאמר המערכת הראשי של “ניו יורק טיימס” ביום שישי (כאן בתרגום לעברית). והעיתון ממשיך להתלונן עליו: חוץ מלקרוא לו שקרן, הוא אומר על נתניהו הכל.

זהו המאמר החמישי בתוך שבועות ספורים נגד ישראל שמופיע מעל דפי העיתון הנקרא והחשוב ביותר בעולם. לא זכורה לי מתקפה רצופה כזו. לפני שבועיים וחצי סיירו בשטחים מו”ל ניו יורק טיימס, ארתור סלצברגר ג’וניור, העורך הראשי, ביל קלר, עורך עמודי הדעות, אנדרו רוזנטל, וראש דסק ניו יורק טיימס בישראל, איתן ברונר. מנכ”ל מועצת ישע, נפתלי בנט, הראה להם את הנוף מגבעות ברקן והתצפית משם על גוש דן ואת היכל התרבות החדש של אריאל.

מעניין אם בתום הסיור בנט חשב שהוא מצליח להשפיע על עמדותיהם של בנוגע להתנחלויות, כפי שהסיורים הללו השפיעו על חלק מן העיתונות הישראלית. בינתיים ניכרת השפעה הפוכה. ניו יורק טיימס רק הגביר את קצב הביקורת שלו על ישראל ועל העומד בראשה.

אגב, ראיתי שאיתן ברונר עומד להשתתף בכנס אילת לעיתונות. אני לא אהיה שם לצערי, אבל מי שנוסע בטח יכול לנסות לברר איתו האם ניו יורק טיימס הולך עם זה עד הסוף.

תומאס פרידמן. ישראל מפונקת. צילום: americanprogress, cc by-nd

הנה לינקים למאמרים של החודש האחרון:

  • 6 באוקוטבר, מאמר המערכת: “60 יום הארכת הקפאה אינם מספיקים… אנחנו לא מבינים מדוע ישראל לא קופצת על ההצעה”.
  • 20 באוקטובר, מאמר של בעל הטור המשפיע, תומאס פרידמן, המאשים את נתניהו בכך ש”ישראל מתנהגת כמו ילד מפונק”.
  • 30 באוקטובר, מאמר המערכת ובו האכזבה מהפסקת השיחות. “מספיק עם המשחקים… ישראל אולי חושבת שהאיום של הפלסטינים ללכת לאו”ם ולקרוא להקמת המדינה היא דרמטיזציה. אבל הם לא יכולים לבנות על הסבלנות של הקהיליה הבינלאומית לעד”.
  • 12 בנובמבר, יום שישי האחרון, שוב מאמר מערכת: “אם נתניהו מוכן לקבל החלטות קשות בימים אלה, לא ניתן להבחין בכך”.
  • שבת, 13 בנובמבר, שוב מאמר של תומאס פרידמן (וכאן בעברית): “נתניהו משחק עם אובמה, גורם לישראל להיראות כאילו היא רוצה שטחים יותר מאשר שלום ומסכן את ישראל בכך שלא יהיה הסכם בנוגע לגדה המערבית ועל ידי כך 2.5 מליון פלסטינים יהפכו לחלק מישראל ובסופו של דבר יבטלו את הרוב היהודי”.

ומה ההשפעה של כל המאמרים האלה על ראש ממשלת ישראל? לא רבה, יש להניח. אבל הם גם לא כתובים ומכוונים כלפי ראש הממשלה שלנו או כלפי הישראלים. הם כתובים לאליטות האמריקאיות, למקבלי ההחלטות בקונגרס ובממשל, הקוראים בשקיקה כל מלה בעיתון הזה ומושפעים ממנו למכביר.

ולמי שרוצה לקנח עם חוש ההומור של דורון רוזנבלום מ”הארץ”, בנוגע לסיור אנשי ניו יורק טיימס אצלנו, אני ממליצה לקרוא את המאמר הזה.

הפוסט פורסם גם בבלוג התקשורת של טל שניידר, טביעת העין של טל

*תוספת: אבי רצון נכנס היום בתומס פרידמן, במאמר עלוב ונמוך מבית מעריב

כנראה שיעניין אותך גם: