• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

חלאס לסחר בכוח העבודה

רותי לביא

הפטנט הזה, של סחר בכוח עבודה – חברות כוח אדם וקבלני שירותים – הופך יותר ויותר לגורם משמעותי בשוק העבודה. נכון, הוא אינו חדש. התרגלנו כבר מזמן לפועלים ולפועלות הערבים שהובאו לבניין ולחקלאות על ידי “קבלנים”. כבר לפני שנים התרגלנו למראה הפועלים היושבים ומחכים שיבחרו בהם לעבודה זמנית. כל יום מחדש. אך לא רק הם. התימנים, למשל. מישהו זוכר את המנקות התימניות שהיו מגיעות לקולנוע אורדע ברמת גן, יושבות ומחכות שמישהי תבחר להעסיקן באותו יום? ואת אותן שישבו בפתח תקווה כדי להיבחר לעבודה יומית בפרדסים? סיפרה לי חברה איך נענשו אותן נשים אם העזו לאכול תפוז מן העץ, וכיצד אמה, בסיימה יום-יום את עבודת הניקיון, היתה עומדת בדלת ומרימה את החצאית כדי שתוכל מעבידתה, האשכנזייה, לבדוק אם לא גנבה משהו והחביאה בתחתוניה. כמו שאמרה אותה חברה, “מה לעשות, בחיים האלה צריך לאכול וכל אחת צריכה פרנסה”.

צמיחתם ופריחתם של הסוחרים בכוח העבודה של העובדים אזרחי ישראל, ושל הסוחרים בכוח העבודה של מהגרי העבודה (הגובים מהם הון עתק על עצם הבאתם והשגת היתרי העבודה) נשענת על אמירה זו. כי בחיים האלה, כל אחת ואחד צריכים פרנסה. כי לאכול – כולם צריכים. העבדות הצומחת היום אינה נשענת על רק צבע עור ומעמד, אלא על הצורך בפרנסה ועל הקושי הגובר והולך כתוצאה ממדיניותה של ממשלת ישראל למצוא פרנסה זו. צבע העור, המוצא והמעמד הכלכלי – יש להם כמובן חלק נרחב במאפייני מי שהצורך האקוטי שלהם בפרנסה הופכם לתלויים בסוחרי עבדות אלה. סוחרי העבדים הם גם מייצרי העבדות החדשה הזו. כניסתם כמתווכים בין העובד למעסיק יוצרת קושי רב יותר במציאת פרנסה. קושי זה מאפשר להם להעביד אנשים בתנאים בלתי אפשריים, ובמשכורת שכמעט ואינה מאפשרת פרנסה. משכורת, שחלקה מועבר אליהם כדמי התיווך. הוא מאפשר להם להחזיק אנשים ללא בטחון תעסוקתי, ללא עתיד ופרנסה מובטחת. בכך הם מחזקים את כבלי אותם עובדים ועובדות. יותר מכך, הם יוצרים גם שוק שבו אפשר להרע גם את תנאי מי שמועסקים בהעסקה ישירה.

בתקופה האחרונה אנו עדים למאבקים שונים של מי שנתונים תחת כבלי עבדות אלה. מאבקים להעסקה ישירה – השתייכות לכלל עובדי מפעל או מעסיק; מאבקים על הזכות להתארגן; המאבק נגד גירוש מהגרי העבודה המשמש ככלי להעשרה בלתי פוסקת של המתווכים ועוד. רבים מאתנו גם השתתפו בחלק ממאבקים אלה אך אין זה מספיק.

שוק העבודה מובנה על ידי המדיניות הכלכלית של הגוף המתקרא ממשלת ישראל ועל ידי אפשרויותיהם של המעסיקים לקצץ בתנאי העבודה והשכר, שנוצרו על ידי אותה מערכת של “קבלני עבודה” למיניהם והלגיטימציה הנרחבת שיש להם. גם מי שיושבים גבוה מועסקים בחלקם על ידי חברות כוח אדם בתחפושות: בהוראה; בבריאות, בהיי-טק ועוד. המתווכים לא יוותרו על רווחיהם העצומים. המאבקים יימשכו והדלת תמשיך להסתובב – אם לצורך גירוש והבאת עובדים חדשים, אם לצורך פיטורין והבאת עובדים חדשים. יחד עם המאבקים הממוקדים של העובדים והעובדות בסקטורים השונים צריך להתנהל גם מסע היוצא נגד הלגיטימציה של הסחר בכוח עבודה. לשם כך הוקמה קבוצה למאבק בהעסקה הבלתי ישירה: ח.ל.א.ס – חייבים לחסל את הסחר בעובדים ועובדות.

ביום רביעי 9.6 יתקיים אירוע גדול בבאר שבע, לתמיכה במאבק עובדות הניקיון של אוניברסיטת באר שבע להעסקה ישירה (לפרטים: מוריה 054-2461073 או תרצה 052-8543933). יום לפני כן, שלישי 8.6, אנו מקיימים באוניברסיטת תל אביב משמרת מחאה בתמיכה בעובדות הניקיון של אוניברסיטת באר שבע ובעבודת הניקיון של אוניברסיטת תל אביב. הזמנה והפרטים בהמשך. זוהי רק פעולה ראשונה בסדרת פעולות – אם נעמוד כולנו ונמחה נגד העבדות המודרנית – נוכל לעצור אותה ולהבטיח לכולנו עבודה בכבוד וקיום בכבוד.

לנייר העמדה של הקבוצה: http://www.tarabut.info/he/articles/article/halas/

לפרטים ולהצטרפות: [email protected] או 054-5390402

בואו לתמוך בעובדות הניקיון – באוניברסיטת באר שבע ובאוניברסיטת תל אביב

יום שלישי, 8.6.10, בשעה 11:30 בכיכר אנטין

עובדות הניקיון רוצות לעבוד בכבוד ולהתקיים בכבוד! כמו כולנו, הן רוצות ביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים ותנאי העסקה הוגנים. באוניברסיטת באר שבע – הן מועסקות דרך קבלן, בשכר נמוך, ללא תנאים סוציאליים מלאים וללא ביטחון תעסוקתי. הן דורשות העסקה ישירה. באוניברסיטת תל אביב – הן דורשות שהמעסיקה הישירה שלהן, האוניברסיטה, תהיה אחראית לקביעות במקום עבודתן, גם אם יוחלף קבלן השירותים המעסיק אותן.

האוניברסיטה, המעסיקה הישירה – אחראית כלפי עובדותיה וזכויותיהן.

על המוסדות האקדמיים החינוכיים לקבל אחריות כלפי עובדותיהם – אמהות חד-הוריות, עולות חדשות וותיקות, מפרנסות יחידות – הנאבקות במציאות אכזרית ולא מוסרית בניסיון הישרדות חברתי-כלכלי. עליהם להוות דגם לכבוד האדם – עובדים ועובדות, סטודנטים וסטודנטיות. חברות כוח אדם וחברות קבלן פוגעות בכולנו. הן יוצרות ניצול ופיחות נמשך של תנאי העבודה והשכר של כלל העובדים – גם אלה המועסקים בהעסקה ישירה.

נעמוד יחד ונגיד:

לא לרווחים העצומים של חברות הקבלן על גב העובדות

לא להתנערות האוניברסיטה מחובתה לעובדותיה

ח.ל.א.ס – חייבים לחסל את הסחר בעובדים ועובדות

כנראה שיעניין אותך גם: