ירון זהבי של התקשורת הישראלית

גמרתי לצפות הרגע בראיון שערכו לונדון וקירשנבאום עם שלי יחימוביץ` (ניתן לצפות בראיון על ידי לחיצה על הקישור). את לונדון, המראיין בעל הדיקציה הנכונה והציפוי התרבותי הדק, לא צריך לגרד עמוק מידי על מנת לחשוף את אישיותו החשוכה. לונדון הוא טומי לפיד חנוט בחליפה זעיר בורגנית מהוגנת.

במיטב מסורת ז`אנר הראיונות האישי שפיתח לאורך השנים, ז`אנר השמור למרואיינים כניסים סרוסי, הוא ניסה להכין לשלי יחימוביץ` מארב. אלא שהפעם הוא הגיע לראיון לא עם מילות פזמון, אלא עם נתונים של דובר התאחדות התעשיינים. כמו בראיון המיתולוגי ההוא עם סרוסי, לונדון חשף הפעם, לא את הצד הגזעני של אישיותו, אלא את הצד השוביניסטי הזעיר בורגני. ירון זהבי של התקשורת הישראלית, הודיע לשלי יחימוביץ` שהוא הזמין אותה לריאיון על מנת להעניק במה לרעיונותיה הכלכליים, אולם עוד בטרם סיים לומר את המשפט הזה, התנפל עליה בחמת זעם כשהוא מנסה להוכיח לצופים שהאשה הפתייה לא יודעת על מה היא מדברת.   “את לא שולטת בנתונים”  לא פסק להטיח בה המומחה לתעשיית הטקסטיל. 

לונדון חסיד שוטה בכנסיית המאמינים בשוק החופשי המדומיין, שלא הסתיר בעבר שנתניהו (איש האמת השולט ומדייק בנתונים) הוא הגיבור הכלכלי הנערץ עליו, נראה לכל אורך הראיון הלום הלם ואחוז פניקה. הוא הביע זעזוע על עצם ביטוי המחשבה, ועוד מפי אישה, על הטלת מכסים או העלאת שכר המינימום לעובדי הטקסטיל.  (מאוחר יותר, לאחר כתיבת פוסט זה לראשונה קראתי כי ה “Wall Street Journal” דיווח כיצד הלובי של תעשיות הטקסטיל הצליח לשכנע את מימשל בוש הסוציאליסטי לקבוע מכסות על יבוא טקסטיל מסין).

בזמנו התנצל לונדון על הנימות הגזעניות שעלו בראיון שלו עם סרוסי, נמתין להתנצלות הבאה ולהתפרצויות הגזעניות והשוביניסטיות שיבואו אחריה של האיש התרבותי הזה.