ישראל והכורדים הטורקים
“מדוע אף פעם לא שמעתי מנהיג ישראלי מביע סולידריות עם הכורדים בטורקיה?”, נוהג חברי הכורדי אזרח טורקיה לשאול אותי לעיתים תכופות. באופן טבעי אני מתכנס בתוך עצמי, תחושת אי-נוחות עוטפת אותי ומיד תדעו למה.
על פניו, לטורקיה יש תדמית היסטורית מאוד מכובדת בעיני יהודים רבים, ואיך לא? הטורקים העות’מאניים הצילו את קהילת יהודי ספרד מידי הנוצרים האינקוויזיטורים, והיהודים נהנו מסבלנות ואוטונומיה תרבותית תחת השלטון העות’מאני. כמו כן, יהודים רבים במהלך השואה ניצלו בזכות תושיה ואומץ לב יוצאי דופן מצד טורקים וטורקיה אף הייתה למדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל ב-1949.

הרפובליקה המודרנית של טורקיה הוקמה ב-1923 על-ידי הגנרל מוסטפא כמאל אטאטורק. החוקה הטורקית קובעת במפורש שלא קיימת בטורקיה קבוצה אתנית אחרת למעט הטורקים, ולכן במשך שנים כינתה טורקיה את בני המיעוט הכורדי המונים כ-20% מאוכלוסיית המדינה בשם: “טורקי ההרים”.
יצוין שהכורדים הם הקבוצה האתנית הגדולה בעולם (כ-40 מיליון) ללא מדינה עצמאית, המפוזרת בעיקר בעיראק, סוריה, איראן וטורקיה. מצבם בכל אחת מהמדינות הנ”ל למעט בדרום-עיראק הוא בכי רע והשלטונות המקומיים מדכאים אותם ללא פשרות.
בינואר 2010 קבע בית המשפט האירופי לזכויות אדם שטורקיה היא מלכת הפרת זכויות האדם של 47 המדינות החתומות על האמנה האירופית לזכויות אדם. רקורד זכויות האדם הנמוך במדינה הוא אחת הסיבות העיקריות המעכבות את כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. עם זאת, טורקיה ממשיכה עד היום לבצע מעצרי-סרק גם בקרב קטינים בחשד לפעילות טרור.
בנוסף לכך, נאסר על הכורדים ללמוד את השפה הכורדית בבתי-הספר ברחבי טורקיה. לילה זאנה, חברת הפרלמנט הכורדית לשעבר בטורקיה, ריצתה 10 שנות מאסר בגלל שדיברה בכורדית בפרלמנט! אמנם, ראש ממשלת טורקיה הנוכחי, רג’פ טאיפ ארדואן ממפלגת הצדק והפיתוח האסלאמית (AKP), נקט במספר רפורמות לשיפור זכויות הכורדים אך אלה עדיין לא מקרבות את שוויון הזכויות האמיתי.
שוויון זכויות? זהו ג’נוסייד תרבותי פאר-אקסלנס, אבל למה שזה יעניין ישראלים כל עוד היחסים בין ישראל לטורקיה ממשיכים לשרת את שתי המדינות?
לנוכח מצבם העגום של הכורדים בטורקיה, הקים עבדאללה אוצ’לאן את מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) ב-1978 ופתח במאבק מזוין נגד טורקיה במטרה להשיג עצמאות למיעוט הכורדי בדרום מזרח המדינה. ארגון ה-פ.ק.ק מסווג בארה”ב, באיחוד האירופי ובישראל כארגון טרור. עד היום הסכסוך הכורדי-טורקי גבה למעלה מ-40,000 בני-אדם אבל יש “מישהו” שמרוויח מזה.
ישראל מוכרת לטורקיה נשק בסכומי-עתק ונוטלת חלק אינטגרלי בבניית מערך כוחות הביטחון הטורקיים. אני לרגע לא מפחית מחשיבותה העצומה של טורקיה באזור ובזירה הבינלאומית, קל וחומר במישור הגיאו-אסטרטגי. יתרה מזאת, אני משער ששיתוף פעולה ביטחוני עם טורקיה אכן חיוני לישראל כשמדובר באויבים משותפים, אבל מה קורה כשטורקיה מעורבת בסכסוך עקוב מדם עקב מדיניות פנים גזענית גרידא? האם זה מתקבל על הדעת שישראל תמשיך לגרוף רווחים בשעה שידידתה ממשיכה לדכא בברוטאליות את הכורדים ולהשמידם באמצעות טכנולוגיה ונשק ישראלי? אני סבור שלא.
איתי אנגל, כתב התכנית “עובדה” בערוץ 2, ראיין לאחרונה את מנהיג ה-פ.ק.ק הנוכחי, מוראט קאראילן, האיש המבוקש ביותר בטורקיה. קאראילן הביע את אכזבתו משיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין ישראל וטורקיה: הוא שאל: “איך זה שאתם היהודים שעברתם שואה וסבלתם מרדיפות בלתי-פוסקות במשך שנים ארוכות מסייעים צבאית למדינה שעושה יד אחת עם אויבינו המשותפים וגם פוגעת במאבק הכורדי בטורקיה לחופש?”
באותו ראיון, הזכיר קאראילן כי תוכנית השלום של אוצ’לאן מתבססת על פתרון דמוקרטי, וכי אין לכורדים כל שאיפה להשמיד את הרוב הטורקי. יודגש, כי אני מתנגד נחרצות לרצח אזרחים טורקים על-ידי הפ.ק.ק יהיו הנסיבות אשר יהיו, ואני תומך ברשויות הביטחון בטורקיה לסכל זאת, אך באותה נשימה אודה, שאילו הייתי כורדי אזרח טורקיה, ללא עתיד או תקווה, כנראה שגם אני הייתי מצטרף לפ.ק.ק.
טורקיה מחזיקה באי הסמוך לאיסטנבול במייסד ה-פ.ק.ק, עבדאללה אוצ’לאן, מאז 1999. אוצ’לאן הוא מנהיג פופולארי מאוד בקרב האוכלוסייה הכורדית בטורקיה, הדורשת לשחררו במסגרת המו”מ לסיום הסכסוך אך טורקיה מסרבת בנחרצות לדרישה זו.
במילים אחרות, לפי האגו הטורקי לא צריך לדבר עם אויבים גם אם יש סיכוי שצעד זה יוביל לסגירת מעגל הדמים. מכאן ניתן ללמוד, כי הימין הישראלי הנצי והממשלה הטורקית הם בגדר תאומים סיאמיים אשר משלים את עצמם כי סכסוך לאומי ייפתר אך ורק בכוח הזרוע, ומשכך יש להמשיך ולעבות את התפיסה “הביטחונית” מבלי להיכנס לעובי הקורה.
למען הגילוי הנאות, סוגיית הכורדים בטורקיה עוררה את סקרנותי לראשונה לאחר התגובה הארסית שהטיח ארדואן בשמעון פרס בוועידת דאבוס, מיד לאחר מבצע עופרת יצוקה. ארדואן רשאי ואף חייב להעביר ביקורת על ישראל אך באותה עת תגובתו לטעמי הייתה דמוניזציה מכוונת, קל וחומר כאשר ציין בעת המבצע שמצבה של עזה גרוע מדרפור, ויומיים לאחר הוועידה אף אירח את נשיא סודן, עומר אל-באשיר שנגדו הוציא בית הדין הבינלאומי בהאג צו מעצר בינלאומי בגין רצח העם בדרפור מספר חודשים אחר-כך.


