דיווח מכיכר תחריר, קהיר
היום החל עם ציפיות גבוהות, אבל אחרי שדחפו אותי שוטר ועוד שוטר, התחלתי לאבד תקווה. הם ידעו שאנחנו מגיעים, וחיכו לנו במאות. מאוחר יותר היו כבר אלפים מהם: שוטרים ואנשי שירות המודיעין. האסטרטגיה הייתה למנוע מאנשים לעמוד במקום אחד לאורך זמן. תוך זמן קצר הם סגרו את הכיכר כולה, מה שהיווה משימה אדירה שהסתיימה בכך שהכיכר התרוקנה מכל מי שלא שייך לגוף ביטחוני כלשהו. אני חייב להודות שהרגשתי מובס כשראיתי באיזו יעילות הם חסמו את האזור. לא יכולתי ללכת שלושים מטר באף כיוון מבלי להיות מוטרד על-ידי אחד מכפיפי מובארק.


המחאה החלה באופן ספונטני בסביבות השעה 14:45 באחד מהרחובות הצדדיים. הייתי שם מאז 10 בבוקר ונעשיתי כבר מדוכדך למדי עד שהגיעו לאזניי קולות ההמולה. בשלב הזה, לא היה אכפת לי כמה גדולה תהיה המחאה, רציתי רק לפרוק קצת זעם ותסכול. אני הרי אחרי ככלות בחור ערבי צעיר.
קבוצה של כשלושים גברים הצליחה לחדור את חגורת הבטחון המשטרתית, וכחמישים מאיתנו הצטרפו אליהם מיד. הקבוצה תפחה במהירות למאות נשים וגברים, וכשעה לאחר מכן כבר היינו אלפים. לעתים במשך השעות שנקפו בהמשך, חוויתי כשלון מוחלט ביכולת למזג לתמונה שלמה את מצבור האירועים שהתרחשו סביבי. האם זו באמת מצרים של מובארק? האם זו הנקודה שבה צדו אותי באותו בוקר אנשי המודיעין? מיד לפני שעזבתי, טיפסתי על גג של ביתן משטרה, כדי להשיג שדה ראייה טוב יותר. מישהו אמר לי שכדאי לי לרדת, שאלתי למה. הוא אפילו לא טרח לענות.
התחלנו להתקדם לכיוון בנייני הפרלמנט, כשכוחות המשטרה התחילו להשתמש בגז מדמיע. בהתחלה הם כיוונו את המיכלים הרחק מעל לראשינו, אבל אז הם התחילו להדוף אותם לכיווננו. זו לא היתה החלטה מבריקה במיוחד, מאחר שיכולנו לבעוט אותם בחזרה לכיוונם. הגז הכריע אותם עד מהרה, מה שחיבל להם בסדר השורות. השוטרים החלו להכות את המפגינים באלות, ואז התעופפו האבנים באוויר. כפי שאפשר לראות בווידאו, הם הסתובבו וברחו מאיתנו, ואנחנו שעטנו אחריהם. כשהגיעה תגבורת משטרתית, נדחפנו אנחנו לאחור, ובסופו של דבר מצאנו את עצמנו רצים ורצים. לא הגענו לבניין הפרלמנט, אבל זו הייתה רק ההתחלה. קשה לתאר עד כמה קתרטית הייתה הרדיפה אחר כוחות הדיכוי מטעם המשטר.
עזבתי את ההפגנה בערך ב-19:00, כדי לכתוב קצת דיווחים ולהעלות חומרים, אבל ממה שאני מבין היא עדיין מתרחשת. אני לא מאוד טוב בספירת ראשים, אבל היו שם הרבה מאוד אלפים של בני אדם שהמשיכו להפגין בשעה שעזבתי את כיכר תחריר, ואני סבור שהם עדיין שם. הכוונה היא להמשיך כל הלילה, ואני מקווה להיות שם שוב מחר. משמעות המלה תחריר היא, אגב, שחרור.
פורסם לראשונה באנגלית באתר Mondoweiss ב-25.01


