• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ככה עושים היסטוריה – מתנחלים ביפו

יוסי לוס

לאחרונה הוקמה בשכונת עג`מי ביפו ישיבת הסדר במשולב עם גרעין של משפחות שמנסה לקדם התיישבות מאורגנת של מאות משפחות בעיר. מדובר במתנחלים מהגדה המערבית ותומכיהם בגבולות הקו הירוק אשר מבקשים להעביר את המאבק על ארץ ישראל אל גוש דן. נקודה למחשבה לכל מי שמייחל ליום שבו ההתנחלויות יפורקו והמתנחלים ישובו הביתה.

באתר הקהילה הם מציגים את עצמם כ”16 משפחות אשר באו לגור ביפו מתוך רצון להתחבר לקהילה ולקחת חלק במרקם החיים הקסום של יפו… במגמה של קירוב לבבות מתוך אהבה ואמונה”. כמו כן, הם “מאמינים שהמשימה של הדור היום הוא איחוד העם, קרוב לבבות אמיתי מתחיל ממגורים אחד ליד השני. להיות חלק אורגני מהאוכלוסייה המקומית ביפו, לבנות איתה חיי קהילה ומעורבות, לסייע בתחום הרווחה והחסד…”. אין בשום מקום באתר הכרה בכך שיפו היא עיר דו-לאומית עם רוב יהודי. עיר שבה חיים יהודים וערבים, אלה לצד אלה. עיר שמורכבת ממספר קהילות דתיות וחילוניות. מהפרסומים בעיתונות הימנית עולה שהיחס של מתנחלים אלה לקיום של הערבים ביפו הוא כבעיה שפתרונה נעוץ בתפיסת מקומם על ידי יהודים.

לפני כמה חודשים התפרסמה ב”וויינט” כתבה על הקמת ישיבת ההסדר שבה מובאים ציטוטים שמציגים לכאורה תמונה מאוזנת. לאחר מכן התפרסמה במוסף “הארץ” כתבה נוספת על אותה ישיבה וממנה עולה תמונה של אנשים מסוכנים שמבקשים להעצים, לעודד וללבות את השנאה בין יהודים לערבים. כתבה זו עוררה תרעומת בישיבה המדוברת ולאחר זמן פרסם “הארץ” התנצלות חלקית. ברור לכל מי שעיניו בראשו שהדבר האחרון שרוצים תלמידי הישיבה ומוריהם בשלב זה הוא לעורר התנגדות אצל מישהו. עדיף מבחינתם לחכות עם העימותים הבוטים. החיפזון מהשטן. במקביל לפרסומים אלה, הישיבה והגרעין זכו לסיקור גם בעיתונות הימנית, שכצפוי מציג אותם באור הכי חיובי שרק אפשר. סיקור זה מייצר נרטיב פשוט, מומצא ושקרי ובעל סתירות פנימיות. גם הוא מבהיר לאן מועדות פניהם של המתנחלים.

בכתבה בערוץ 7 באנגלית רב הישיבה, מאלי, מופיע כגיבור אי האלימות והשכנת השלום בין יהודים לערבים. לפי הכתבה, ערבים תושבי המקום באו כועסים להפגין נגד הקמת הישיבה בלב שכונה ערבית, אותה הם רואים כאיום קיומי. הם באו להפגין בעת חגיגות הכנסת ספר תורה לישיבה. הרב יצא אליהם, דיבר על ליבם, פייס אותם ובמהירה הם מצאו עצמם שותפים לחגיגה הדתית היהודית. באו לקלל ויצאו מברכים. ממש סיפור תנכ”י קסום על איש בעל גוף עם כוחות שכנוע פלאיים. בתמונה רואים אותם מסבים לשולחן אחד עמוס בכל טוב לצידי הרב – כאמל אגבריה, מועמד מס` 7 ברשימתו של חולדאי למועצת עיריית ת”א-יפו, ח”כ נדיה חילו ממפלגת העבודה, כומר נוצרי ואימאם מוסלמי. הרב החדש בשכונה מופיע במרכז התמונה וכל השאר ישובים לצידו.

כמו כן, הכתבה מסבירה שהסיבה שהביאה את המתנחלים להקים את הישיבה דווקא ביפו ודווקא בלב שכונת עג`מי היא שהערבים “מתפשטים מחוץ לשכונת עג`מי הערבית”. עניי יפו הערבים כגרסא המעודכנת המקומית של התפשטות האסלאם. הם תופסים בית אחר בית וכתוצאה מכך “מחירי הדירות ירדו… היהודים ברחו… והותירו אחריהם עשרות בתי כנסת ריקים”. לכן, המתנחלים באים לחזק מבחינה “רוחנית” את היישוב היהודי הקטן והמידלדל ביפו אל מול האויב הערבי העצום והרב שמתעצם והולך. בעבר, מסתבר מהכתבה, היו ביפו יהודים רבים והיו בה שכונות יהודיות טהורות, ובכלל יפו היא “עיר תנ”כית עתיקה”, שברחובותיה “פסע הנביא יונה”. עבור המתנחלים, עצם קיומם של הערבים ביפו הוא בעיה. מה שמבהיר שהמרחק בין השכנת שלום לבין המתנחלים ביפו הוא רב מהמרחק בין מזרח למערב.

ראש ארגון `ראש יהודי`, ישראל זעירא, שבמסגרתו פועל גרעין המשפחות, מוטרד בדיוק מהקיום המשותף של ערבים ויהודים והוא בא כדי להפרידם. “יש אזור שלם ביפו של נשים שנשואות למוסלמים … מול כל אלו דרוש ציבור שיוכל להנחיל את ערכי האמונה בארץ, האמונה בעם והאמונה בקב”ה. אנו מקווים שבתוך תקופה המציאות ביפו תתהפך ובמקום 13 בתי ספר שכיום הם מעורבים יהודים וערבים… יהיו כאן בתי ספר יהודים מלאי אמונה והערבים ילמדו בבית הספר שלהם. לדבריו מדיניות הלימוד המעורב יהודים וערבים היא מדיניות מוכתבת מגבוה הן מצד העירייה והן מצד קרנות נוספות כדוגמת קרן פרס לשלום שמרעיפות תקציבים לכל מוסד חינוכי שמקבל את תכתיבי החינוך של עקרון השיתוף הערבי-יהודי.” יחד עם זאת ואף על פי כן, יש גם שינויים לטובה ביפו ויש אנשים שחושבים אחרת מזעירא.

למעשה, אין כל קשר בין המציאות ההיסטורית לבין הנרטיב הפשטני שהמתנחלים ואמצעי התקשורת שלהם המציאו. אם יש תהליך הגירה שמתרחש בעג`מי בשנים האחרונות הוא בעיקר של יהודים עשירים וחילונים לתוך עג`מי. מאז אירועי אוקטובר 2000 שהביאו בבת אחת לירידת מחירים, המחירים עלו בעג`מי ובעקבות זאת בכל יפו, והתוצאה היתה הרחקתם של ערבים עניים מעג`מי אל הרחובות המזוהמים והרועשים הרחוקים יותר מהים ואל מחוץ ליפו.

במלחמת 1948 ברחו/גורשו 95% מתושבי יפו הערבים (עשרות אלפי בני אדם). בתי הערבים נתפסו על ידי עולים יהודים והעיר הפכה מעיר ערבית שהיוותה מרכז תרבות מזרח תיכוני אורבני לעיר מהגרים יהודית צפופה ושוקקת. מעט הערבים שנותרו רוכזו תחת ממשל צבאי בעג`מי וג`בליה הסמוכות לים. השלב הבא היה מדיניות פינוי-בינוי (1960 והלאה) שכללה הזנחה מכוונת של השלטון כדי לדחוק את התושבים הערבים החוצה. שכונת מנשייה נהרסה כולה ו-70% מבתי העיר העתיקה נהרסו. בעג`מי וג`בלייה ההרס היה חלקי ומשכונות צפופות הן הפכו לשכונות מחוררות עם שטחים ריקים רבים ובתים נטושים ומתפוררים. פסולת ההרס שימשה כאמצעי הרס נוסף של חוף הים של עג`מי שהפך למזבלה ענקית. תוצאת ההזנחה בעג`מי וג`בליה היתה מנוגדת לשאיפת השלטון, שכן התושבים היהודים היו אלו שעזבו למבנים מודרניים בדרום מזרח יפו שהפכו במהירה למלכודות של עוני והשפלה. רבים מהערבים, לעומת זאת, נותרו במקומם וכך הפכו עג`מי וג`בליה שוב לשכונות ערביות בעיקרן. מדיניות התכנון החדשה של עיריית ת”א-יפו באמצע שנות ה-80 סללה את הדרך לכניסת יהודים עשירים חילונים (מתוך: “הקהילה הפלסטינית ביפו, דו”ח חברתי תכנוני”. דר` דניאל מונטרסקו, 2007).

ככה עושים היסטוריה: ממציאים סיפור פשטני, קליט וגזעני. לשם כך משתמשים בשם שמיים ובדת היהודית. מסתבר שלדעת המתנחלים, “לא-תענה בריעך עד שקר” אינו מתייחס לשקר שנועד לייצר שנאת ערבים.

מדי פעם בפעם מופיעות ביפו משלחות מאורגנות של פעילי ימין שמבקשים לעורר מהומות גזעניות בין יהודים לערבים. גם להם יש נרטיב היסטורי שבא להצדיק את ההתגרויות שלהם ואת ניסיונם להסית את תושבי יפו היהודים נגד הערבים. הם באים לכאורה בעקבות התקפות, התגרויות, הטרדות של יהודים או יהודיות בידי ערבים. גם בכתבה שהוזכרה למעלה בוויינט מצוין שאנשי הישיבה אומרים שהרקע להקמת הישיבה הוא מקרה של אלימות ערבי כנגד יהודיה. אין שום פרטים על המקרה. למזלנו, ההסתות טרם השיגו את מטרותיהן.

אחרי כמה שנות מגורים ביפו בשני מיקומים שונים, לא רק שלא נתקלתי באף מקרה של אלימות גזעני כלפיי ולא נתקלתי באף אדם שסיפר לי על מקרה כזה, אלא שהיחס שזכיתי לו משכנים ערבים היה נדיב יותר מאשר היחס לו זכיתי מכל שכניי היהודים במקומות האחרים בהם התגוררתי (למעט המקום שבו נולדתי וגדלתי). ביטויי הגזענות המפורשים היחידים בהם נתקלתי היו מילוליים בלבד והיו של יהודים כנגד ערבים. אין ספק שאנשים רבים ביפו, ערבים כיהודים, סובלים מאלימות, מצידם של יהודים וערבים. זוהי תוצאה מובהקת של מקום מוחלש ושל החלשת אוכלוסייה. הזנחה ואפליה שלטונית מולידות עוני, פשע ואלימות. לפעמים יפו גם סובלת מאלימות בלתי חוקית של אנשי החוק.

למרבה ההפתעה, הכתבה האנגלית בערוץ 7 מספרת שתושבי השכונה הערבים דווקא תומכים בישיבה. זאת, בניגוד למפגינים “בגל השני שבאו מחוץ ליפו”. זוהי כמובן המצאה שקרית נוספת. העובדה שמתנחלים זרים מגדירים מיהו מקומי ומיהו זר הוא שיא חדש של המושג “חוצפה יהודית” ומגלם פעם נוספת את השקרים והבורות שהם מפיצים. בתמונה שמצורפת לכתבה ניבטים פנים מוכרות לי של תושבי עג`מי מבטן ומלידה. בכתבה בעיתון ימני אחר, הצופה, הרב מאלי מספר ש”המשפחות היהודיות הוותיקות שגרות שם עשרות שנים, מספרות שהן גרות עם ערבים ביחסי שכנות טובים”. זאת בשונה מהחוויה שלו בעיר העתיקה בירושלים: “שם היתה סביבה ערבית עויינת”. אם כך, למה אתם באים ליפו עם סיפורים מומצאים של התפשטות ערבית ובריחה יהודית? ובכלל מה קורה שם ביפו לפי העיתונות הימנית? יש אלימות ערבית לאומנית נגד יהודים או אין? כן ולא מתחלפות להן כאילו היו מלים נרדפות.

כתושב יפו יהודי אני רואה בהופעה של המתנחלים ביפו במסגרת הנרטיב השקרי המומצא שלהם איום ישיר עלי ועל משפחתי. הם באים לכאורה כדי לחזק את היהודים ביפו מול הערבים אבל בעצם הגזענות שלהם הם פוגעים בי, מחלישים אותי ומאיימים עלי. כבר ראינו בעכו מה קורה כאשר בשם קדושת יום כיפור שהוא יום שמיועד לכפרה ולמחילה לאחרים, כלומר לקבלה ולהכלה של אחרים, יהודים פוגעים באלימות באחרים ופוגעים בכך בקדושה היהודית של היום ומביאים להסתה המונית ולאלימות המונית. אנחנו לא רוצים לראות ביפו את פרק ב של מהומות עכו. באנו לחיות ביפו לצד ערבים (מוסלמים ונוצרים) ולצד יהודים שחיים אלה לצד אלה ואלה עם אלה ולא כדי לתפוס את מקומו של איש. לכו לכם מתנחלים ותלמדו תורה בלי לעורר שנאה וללבות אלימות נגד ערבים. הבו לנו יהודים שתורתם היא תורת אהבה, אנושיות ושלום ולא תורת שנאה ואלימות. יש די אלימות ביפו. אנחנו לא זקוקים למנה נוספת.

גרסא מקוצרת של הטקסט נשלחה ל”וויינט” אבל “לאחר עיון של הגורמים המערכתיים הרלוונטיים, הוחלט שלא לפרסם מאמר זה משיקולי מערכת.” נימוק ברור. לא?

כנראה שיעניין אותך גם: