לכל שאלה תשובה

אתמול בערב הפכו חדשות ערוץ 2 לחלק ממסע התעמולה של המסכן התורן מבין בעלי ההון. באייטם הראשון של החדשות, לאחר הפסקת הפרסומות הראשונה, הוקדשו 12 דקות ו-12 שניות לראיון עם יצחק תשובה (כשמונה דקות) ולהערותיהם של צמד הפרשנים נחמיה שטרסלר ואמנון אברמוביץ’. כדרכו, הפוליטיקאי בעתיד והלא-עיתונאי בהווה, יאיר לפיד, הניח לפטריוט לפרוש את מסכת טיעוניו המופרכים בלי הפרעה ממשית.

תשובה המשיך לטעון את אותם טיעונים שהשמיע בפני ועדת הכלכלה. כנראה שהשתמש באותו דף מסרים שהוגש לו על ידי האסטרטג שלו רונן צור כשנכנס לוועדת הכלכלה. לשאלה הראשונה של לפיד, על כך שהגז שייך לאזרחים, ענה תשובה שהוא ילד מעברה שגדל בעוני והגיע לגדולה. בהמשך אף אמר שאם הוא הצליח – כל אחד יכול, ממש קשור.

מסכת טיעוניו של תשובה, מלבד היותו ילד עני, כללו פטריוטיות, איום איראני, צדק, אפליה ועצמאות כלכלית. כל מי שעיניו בראשו מבין שכל הטיעונים הללו הם לא יותר מאשר מסווה לתאוות בצע שאינה יודעת גבולות. עם תאוות בצע אין לי בעיה – כאשר היא ישירה. אילו היה אומר תשובה: “חברים וחברות יש לי כוח, יש לי כסף, אני יכול לגייס את מי שאני רוצה לשירותי והכל כדי שיהיו לי עוד כמה עשרות מיליארדים”, הייתי אומר סחתיין, לפחות הבן אדם ישיר. אבל לא מכובד לכסות על רצון בלתי נלאה לעוד באמירות שאין ביניהן לבין האמת דבר וחצי דבר.

תשובה הגדיל לעשות, אם אפשר עוד להגדיל, וקרא לאזרחי המדינה להתקומם כנגד העוול שנעשה לו, כמעט קריאה למרי אזרחי. זה כבר ממש גובל בפתולוגיה שאיני רוצה להיכנס אליה.

לאחר ה”כאילו ראיון”, דיבר הפרשן שטרסלר, שבעצם תמך בכך שצריך להתפשר עם תשובה וטען שמתייחסים אליו כמו אל מישהו מחמאס – לאלוהי הכלכלנים הפתרונים מה הקשר. אברמוביץ’ המתחכם התחיל בטענה שאכן הגז של המדינה שייך “ברובו” לציבור, אבל כהרף עין עבר שלב וטען שהכסף שהמדינה תקבל כנראה יגיע בסופו של דבר לחרדים. שוב, מה הקשר? האם כדי שהכסף לא יגיע לחרדים עדיף להשאירו בידי תשובה? אלו שני מאבקים שונים ואילו היה אברמוביץ’ מתמקד מעט בדרישות של אלו שמדברים על העלאת המס, היה מבין שיש דרך לתכנן את השימוש בכספים הללו לצרכים חברתיים דחופים.

אז לא הספיקו לנו ראיונות נרחבים עם תדמור וטרובוביץ’, עכשיו ערוץ 2 נתן תשדיר שירות לתשובה. במשך כל השבת יעמוד הראיון הזה במקום בולט באתרי האינטרנט של התקשורת הישראלית (גלובס, למשל).

כמו שכתבתי שלשום: המאבק רק מתחיל.