• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מה בין וענונו לטננבוים*

אופיר עבו

בימים האחרונים מתנהלת פארסה מטורפת במדינת ישראל. מצד אחד, כל המדינה רועשת וגועשת בגלל שחרורו הצפוי של “מרגל האטום” מרדכי וענונו. וענונו עומד לסיים עונש מאסר של 18 שנה, כששני שליש מהן “בילה” בבידוד. מהצד האחר, מדינה שלמה עסקה במשך שבוע תמים בחזרתו של אל”מ במילואים אלחנן טננבוים לישראל משבי החיזבאללה. בשעת כתיבת שורות אלו, מערכת הביטחון הישראלית כולה משחרת למוצא פיו של האיש, ורק אם יסכים לעמוד בבדיקת פוליגרף (שאיננה קבילה בהליך משפטי וגם איננה יכולה להביא לבדה להרשעתו או לזיכויו של חשוד בפשע כלשהו), תהא מדינת ישראל מוכנה לזכותו מכל אשמה ולשחררו לביתו. 

וענונו ביקש לחשוף את הסוד “הנורא” מכל: יכולתה הגרעינית של מדינת ישראל. חשוב להבין: מרדכי וענונו לא מכר את ממצאיו וגילוייו למדינה עוינת כלשהי. הוא בסך הכל רצה להביא את היכולת הזו לידיעתו של הציבור ולפתוח בכך דיון פומבי, כמו שאמור להתקיים בכל מדינה דמוקרטית. עם שחרורו, מתכוונת מדינת ישראל להטיל מגבלות מהותיות ומשמעותיות על חופש התנועה והביטוי של האזרח וענונו, על אף שריצה את מלוא עונשו שכלל גם תנאים לא-אנושיים. לעומתו, אלחנן טננבוים – יקיר החברה הישראלית-אשכנזית, מחמל-נפשו של ראש הממשלה אריאל שרון, שלא חסך במאום כדי להביא לשחרורו של האיש – זוכה במעצרו לכבוד של מלכים (“טיפול בכפפות של משי”, לדברי חוקריו), ואפילו לעסקת טיעון מהחלומות שבמסגרתה הוא כופה על המדינה, כנראה בסיוע עקיף של גורם בכיר מאוד בממשלה (ראש הממשלה?), לשחררו בתמורה למידע שהיה אמור לספק ממילא למי שהשיב אותו בריא ושלם מהשבי. לפחות על-פי הפרסומים השונים, נראה כי מעשיו של טננבוים לא היו חמורים פחות מאלה של וענונו. 

מדוע, אם כך, נתפש וענונו כמי שמאיים על ביטחונה של מדינת ישראל הרבה יותר מאשר טננבוים? כדי להשיב על שאלה זו, יש תחילה להבין את הדימוי של המזרחים בעיני הממסד האשכנזי-ציוני. רוב-רובה של קבוצת המזרחים בישראל הוא ממוצא ערבי. “מזרחיות” היא המצאה ממסדית שבאה להסוות את מוצאם האמיתי של היהודים מארצות ערב. הערביות של המזרחים תמיד עמדה להם לרועץ ביחסיהם הרעועים עם הממסד האשכנזי-ציוני. המזרחים, בגלל מוצאם הערבי, תמיד נתפשו בעיני הממסד כ”חשודים”; השתייכותם של יהודי ארצות ערב לפרויקט הציוני לא הייתה מעולם ועודנה לא מובנת וברורה מאליו. לכן, לאורך ההיסטוריה של ישראל, הממסד האשים את המתקוממים המזרחים כי כל רצונם הוא לערער את יסודות המדינה וכן לקשור קשרים עם אחיהם הערבים כדי להביא לחיסולה. לכך יש דוגמאות רבות: “הפנתרים השחורים” שנפגשו עוד ב- 1973 עם חברי אש”ף, לפני כל השמאל הישראלי-ציוני, הואשמו בהאשמות אלו; קבוצה מתוך התנועה הקיבוצית שכרה את שירותיו של יועץ התקשורת, מוטי מורל, כדי לחבל בסיכויי הצלחתו של מאבק הקרקעות אותו ניהלה “הקשת הדמוקרטית המזרחית”. מורל המציא סיסמה ארסית ומעוותת: הקשת הדמוקרטית המזרחית בעד זכות השיבה. לפי סיסמה זו, מטרת הקשת הדמוקרטית המזרחית לא הייתה צדק חברתי ושוויון בהקצאת המשאבים, אלא השבת הקרקעות לחזקת יושביהם המקוריים של הארץ הזאת, קרי לערבים-הפלסטינים בארץ ומחוצה לה. במילים אחרות ניתן לומר, כי בכל פעם שהממסד האשכנזי חש בהתעוררות המאבק המזרחי, הוא מנפנף בערביותם של המזרחים בתקווה שמהלך זה ינתץ את המאבק, ירתיע את נושאיו וישיב את הסדר החברתי על כנו. 

ניתן להסיק מכך, אם כן, שחששו הגדול של הממסד מפני שחרורו הצפוי של וענונו מהכלא נובע ממוצאו הערבי, וזה מבלי להפחית מחשיבות סירובו העיקש וההרואי של האיש ליטול חלק בהשתקה הטוטלית הקיימת בישראל בכל הנוגע לנשק הגרעיני שברשותה. ההסבר ליחס השונה שהמדינה מעניקה לוענונו מחד ולטננבוים מאידך איננו יכול להתייחס רק לחומרת העבירות המיוחסת לכל אחד מהם, אלא חייב להתחשב גם במוצאו ובזהותו של כל אחד מהם. אלחנן טננבוים הוא מילדיה המועדפים של הארץ הזו, ואילו וענונו הוא חלק מקבוצה שהיא בגדר סרח עודף שאף אחד לא רצה בה במדינת ישראל מלכתחילה. לטננבוים כנראה ייסלח והוא יצטרף למשפחתו בקרוב, אף על-פי שסרח; וענונו, גם לאחר שריצה את מלוא העונש שהוטל עליו, עדיין יצטרך להתנהל תחת מגבלות קשות על זכויות הפרט שלו. אם תרצו, זה כל ההבדל בין “מלח הארץ” ל”פלפל הארץ” (תודה לסמי שלום שטרית על הביטוי הקולע הזה).   

*הכותב הוא מנחה באוניברסיטה הפתוחה ופעיל בקשת הדמוקרטית המזרחית.

כנראה שיעניין אותך גם: