• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מי הרוויחו מההוצאות של יוון?

אחד המקורות הגדולים למשבר הכלכלי של יוון אינו מדיניות חברתית נדיבה, אלא הוצאות אדירות על ביטחון. וגם כאן גרמניה מככבת
גיא פדה

יו”ר הועד המנהל של המכללה החברתית כלכלית. מרצה באוניברסיטה הפתוחה. מרצה במרכז אדוה ובמכינה הקדם צבאית ע”ש יצחק רבין

בשיח התקשורתי והציבורי על משבר החוב של יוון מול האיחוד האירופאי, נכתב ונאמר רבות על עתיד האיחוד האירופאי ועל אחריותם ואשמתם של היוונים, בפרט הממשלה הסוציאליסטית הנוכחית, שמדיניותה הבזבזנית אשמה כביכול במשבר הנוכחי. אך שיח זה מתעלם משני היבטים עובדתיים חשובים. ראשית, שהגירעון של ממשלת יוון דווקא הולך וקטן תחת ממשלתה של מפלגת סיריזה. נקודה שנייה, היא שאחד המקורות הגדולים למשבר הכלכלי של יוון אינו מדיניות חברתית נדיבה, אלא הוצאות ביטחון אדירות (מהגבוהות באירופה), ובפרט רכש צבאי נרחב בעלות של מיליארדי אירו. רכש זה נעשה בחלקו הגדול מגרמניה, אותה גרמניה שאח”כ הלוותה ליוון כסף כדי לצאת מהמשבר ומאז לוחצת עליה לצמצם בהוצאותיה החברתיות כדי להחזיר את הלוואותיה.

ראשית, גרעון. בין ינואר למאי 2015, הוצאות הממשלה היוונית אמנם גדלו, אך כך גם הכנסותיה, שבחודשים מרץ ואפריל אף עלו על התחזיות. בנוסף, בכל חמשת החודשים הראשונים לכהונת ממשלת סיריזה ביוון, היו ההוצאות נמוכות יותר מהתכנון. כלומר, מדובר למעשה בממשלה זהירה, שידעה גם לקצץ הוצאות כדי לעמוד ביעדי צמצום הגרעון. הגרעון הממשלתי המצטבר של הממשלה היוונית נמוך בכ-2 מיליארד יורו מהתכנון התקציבי, ורשמה עודף תקציבי (בניקוי החזרי הלוואות וריבית) של כשני מיליארד יורו, פי 4 מהמתוכנן.

כל זאת, כאשר הממשלה עצרה את הקיצוץ החד בפנסיות ומשכורות, העלתה את שכר המינימום; העלתה פנסיות למעוטי הכנסה; ביטלה פיטורים של עובדים במגזר הציבורי ועוד.

נקודה שנייה וחשובה – הוצאות ביטחון ורכש צבאי מגרמניה. יוון היא היבואנית הגדולה ביותר של נשק ואמצעי לחימה באירופה והחמישית בעולם, אחרי סין, הודו, איחוד האמירויות ודרום קוריאה; תקציב הביטחון שלה הוא מהגדולים באיחוד האירופאי, ביחס לתמ”ג; ובשנים 1996-2007, הובילה מהלך רחב של שדרוג אמצעי הלחימה של הצבא היווני, בעלות של כ-17 מיליארד דולר. במסגרת התחמשות זו, שנמשכת גם בשנים האחרונות, אחרי פרוץ המשבר, רכשה יוון ספינות קרב ומסוקים צבאיים מצרפת; מטוסי F-16 מארה”ב וכחצי תריסר צוללות מגרמניה וכן שיפוץ בגרמניה של צוללות ישנות. לפי המכון למחקרי שלום בשטוקהולם, גרמניה היא הספקית הגדולה ביותר של נשק ואמצעי לחימה לצבא היווני, כאשר עלות הצוללות לבדן כ-3 מיליארד יורו.

מאז קבלת חבילת החילוץ, נמנעה יוון מלקצץ בהוצאות הביטחון שלה, והרכש הצבאי אף נמשך. היו באירופה גם מי שטענו שיוון ממשיכה מאז פרוץ המשבר, לרכוש אמצעי לחימה לצבא שלה מחברות גרמניות כדי לרצות את המלווה העיקרית שלה, ממשלת גרמניה

בשנים 2008-2009 אף נחשף כי ממשלות יוון ניסו להסתיר את היקף הרכש מצבאי על-ידי דחיית רישום ההוצאה בספרי התקציב. אחד הגורמים למשבר הכלכלי ביוון היה הגילוי בדיעבד שסך חובותיה של יוון גדול משמעותית מכפי שידעו.

מאז קבלת חבילת החילוץ, נמנעה יוון מלקצץ בהוצאות הביטחון שלה, והרכש הצבאי אף נמשך. הלחץ הכבד מאירופה לקצץ בהוצאות אזרחיות וחברתיות כדי לעמוד בהחזרי חובות, לא כלל דרישה מקבילה לקצץ בהוצאות הביטחון האדירות. היו באירופה גם מי שטענו שיוון ממשיכה מאז פרוץ המשבר, לרכוש אמצעי לחימה לצבא שלה מחברות גרמניות כדי לרצות את המלווה העיקרית שלה, ממשלת גרמניה. ממשלתו של ציפראס אף אישרה בראשית השנה עסקה על סף כחצי מיליארד יורו, לשדרוג מטוסי סיור ימיים של הצי היווני.

למעשה, המדינות העשירות באירופה, ובראשן גרמניה, הרוויחו היטב מהוצאות הביטחון המופרזות של יוון, לא דרשו ממנה לקצץ בהן גם כאשר נקלעה למשבר ונדרשה לחבילת חילוץ דרמטית, אך כן ניצלו את ההזדמנות ללחוץ עליה לקצץ בשירותי רווחה ולהעלות מיסים. מכאן שתמונת המו”מ בין הצדדים והאחריות של הצדדים למצב שנוצר, מורכבת יותר מכפי שמקובל לטעון.

כנראה שיעניין אותך גם: