נגיד שאין עוני בישראל
נגיד בנק ישראל לא נלאה מלהוכיח לעצמו שאין בעיה של עוני בישראל. מאז מינויו לתפקיד ב-2005 הוא חוזר ואומר שנתוני העוני בישראל אינם כפי שמדווח, ובכל פעם הוא ממציא תרוץ אחר כדי להוכיח שהמצב הרבה יותר טוב ממה שהוא באמת. הייתי מציע לו לעסוק בנושאים שנמצאים באחריותו, שגם בהם המצב לא מזהיר (אינפלציה, בועת נדל”ן, הדולר), ולהפסיק להפריח טענות שאינן מכבדות את בעליהן.

סטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל במאי 2005. זמן לא רב לאחר מכן הוא התראיין וטען שישראל מודדת עוני במדד יחסי מה שבהכרח לא יאפשר את מיגורו ולכן יש לייצר מדד חדש אבסולוטי. מדד אבסולוטי קיים רק בארה”ב (בין המדינות המפותחות) וגם שם הוא נתון לביקורת רבה כיוון שהוא לא התעדכן בעשרות השנים מאז הוא קיים ולכן יש הערכת חסר של עוני באותה מדינה. אבל חשוב יותר שכאשר בוחנים את נתוני העוני במדינות המפותחות מוצאים שונות רבה.
רק בשבוע שעבר הציג ה-OECD נתונים בנושא ומתברר ששיעורי העוני של נפשות נעים בין 5.4% בצ’כיה ו-6.1% בדנמרק ל-21% במקסיקו, בישראל השיעור הוא 19.9% ובארה”ב 17.3%. בדו”ח הנוכחי אין דיווח על עוני של ילדים אבל בדו”חות קודמים מתברר שיש מדינות בהן עוני של ילדים הוא בסביבות 4%. כך שגם במדידה יחסית אפשר להפחית את העוני בשיעור ניכר.
לפיכך, אין פה בעיה של מדידה אלא של תפיסת עולם מקובעת במה שמוכר ובמה שמשרת את האינטרסים של אבירי השוק החופשי, שאינם מוכנים להכיר בכך ששיטתם מייצרת לא רק אי שוויון אלא גם עוני.
אבל רגע, למה אני מעלה באוב את 2005, הרי עברו מאז כבר שש שנים. נזכרתי, משום שהדיווח שהתפרסם בהארץ הבוקר (רביעי) כחלק מחשיפת מסמכי ויקיליקס, כולל את טענת הנגיד בעקבות נתוני העוני הקשים ב-2006, לפיה מצב העוני משתפר כיון שהנתונים “אינם כוללים את ההון השחור… ואינם מותאמים להכנסות של בעלי בתים כמו במגזר הערבי”.
איך לא חשבנו על זה. כאילו רק פה יש הון שחור שאינו נלקח בחשבון, ויותר מכך שההון השחור נמצא בידי העניים ולא חס וחלילה בידי העשירים, הרי ידוע שהעניים מחביאים מתחת לבלטות הון שחור. גם לא ידענו שהעוני אצל הערבים הוא עוד בלוף כי לא נלקחה בחשבון הבעלות שלהם על בתים.
בכל מדד אפשרי העוני בישראל חמור, בעיקר עוניים של ילדים. לפני כמה שבועות פורסם מאמר של הביטוח הלאומי שבנה מדד שמתבסס על סל צריכה הולם. זהו מדד שנמצא בין מדד מוחלט ולמדד היחסי הנהוג כאן. הממצאים שלו אינם שונים מהותית ממצאי הדו”ח היחסי, יש אפילו קבוצות אוכלוסייה שבהן העוני גדל על פי המדד הזה. העוני של נפשות במדד החדש עולה ב-3% על המדד היחסי.
הקבוצה העיקרית בה מתרחב העוני היא של משפחות צעירות בהן שני בני הזוג עובדים. בקבוצה זו ניכרת עליה מ-6.4% ל-19.2% וזאת כיון שבמדד החדש בודקים כמה עלו הוצאות המשפחה עקב היציאה של בן הזוג השני לעבודה, בעיקר הצורך בתשלומים לפעוטונים וגני ילדים.
אם מבקש הנגיד להיות רציני, עליו לחדול מהפרחת טיעונים חסרי שחר על מצב העוני בישראל. אם הוא רוצה להפחית את העוני, אזי עליו ועל הממשלה לעשות מעשה ולא לבלבל את המוח עם ביקורת על מדדים, הון שחור, בעלות על בתים, ואני בטוח שיימצאו עוד פרמטרים שיוכיחו שהמצב פה נהדר.
נכון, גם על האזרחים להתעורר, אבל לא ממש נראה שזה צפוי לקרות בקרוב, בעיקר לנוכח הסקר האחרון של גלופ שמצא שאזרחי ישראל הם בין המאושרים בעולם, מקום שביעי.


